קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם היית מאריך קצת, להביא מהי תחושת הבדידות עבורך, היצירה היתה משתפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך! שנזכה כולנו שהוידוי שלנו יהיה על זה ש"איני מצליח לאהוב אחי כנצרך, איני מצליח לראות הטוב בכל אחד." והיצירה עצמה גם כן מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מרגיז האמת שבשיר, ההתרסה שבשיר לעומת שאלות ה"ילדים", גורם למחשבה מחודשת, על מציאות החיים ועל מציאות ההשגחה הפרטית. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נפלאה היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה. ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כאובה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו". זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה מצויינת! הידיד מסכן! מהשמים ירחמו. [ליצירה]
- [ליצירה] התיאורים ביצירה סטטיים, אין פה חיות. זה נדמה כמו בזבובז של דף נייר. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת כואבת... וטוב שכך! אני מניחה שזאת היתה הכונה... אני נהניתי ממנה. [ליצירה]
תגובות