ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- זה דווקא כן לגיטימי ומובן. (ונכון) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאסתר שטרן. קודם כל, תודה על המשוב. היצירה הזאת, באופן ספציפי, היא ביטוי לרגשות שלי בליל ט"ו באב. יש איזו מין סקאלה כזאת - בקצה האחד הגישה שאומרת שברגע שיצרת משהו, הוא עומד בפני עצמו וכל אחד יכול להסתכל עליו על פי ראות עיניו ולראות בו כרצונו (מודל פיסק בתקשורת, למשל), ובצד השני הגישה שאומרת שהיוצר קובע את משמעות היצירה ויש לנסות להתכוון לכוונה שלו (המוען דומיננטי). --- עדי, למשל, יודעת על מה נכתב השיר, ובמידה מסויימת היא הגורם לכתיבתו (אם כי הוא עליה). השיר הוא בדיוק התחושות שלי - גם הידיעה שהיא מביטה לעברו ומנחמת את לבי. קיטש זה מן הסתם מתקתק ומוכר, אבל כאן לא כתבתי יצירה במנותק מחיי, אלא כתבתי על רגשותי ממש. לדעתי, גם כתיבה שמודעת לעצמה, כתיבה מבוקרת מחד גיסא, וכתיבה אמיתית ביותר שנובעת ממעמקי הלב, יכולות לסתור אחת את השנייה. השיר הזה נכתב בשטף, כלומר כמעט ללא ביקורת על המשקל, החריזה, שיבוץ המילים והמימיקה, ולכן (על-אף שזה לא מחייב) הוא יותר אמיתי. אלו הרגשות שלי. אם בהסתכלות על היצירה כמנותקת מעולמי את רואה את זה כקיטשי - זה בסדר, לגיטימי, ואני מקבל. אם את מסתכלת על הכל, וכדי לראות עוד - שירים קודמים שלי בנושא, כמו מראך בחלום, שגם בו יש שורה כזאת, אני חושב שתראי את זה בצורה יותר מעמיקה. בברכה, רן. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה דיי פושרת, אבל מרגישים ב"תוספת המאוחרת" עוצמות גדולות, וזה יפה וחזק ומורגש. בהחלט עומד כשיר בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] -- תלוי, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יתעכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] --- היי. ה'היייתי' הזה משמעותו, 'נהגתי', או I would? שיר מדוייק וטוב לענ"ד. גם השיר 'פרידה' נוגע, בייחוד אם הוא מבוסס על מקרה אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מתחיל להתחרט שלא הייתי במפגש כ"כ... נשמע כ"כ מעניין... סתם ד"א, מישהו רוצה לארגן מפגש צורה בפסח? (עכשיו אני אעבור תגובות ואכתוב אם יש לי לכתוב) לותנת מידה, היחס לדעות שלך די שונה אם את דתיה (דתיה? אוי, חוסר בהירות בעברית) או חילוניה. אני יכול להבין, אם את חילוניה, מהיכן באות דברייך, ואז התשובה לדברייך תהיה שכאשר בן-אדם מאמין בתורה כאמת אלוקית, הוא מאמין גם שעל כל היהודים להאמין בה כיוון שזו האמת וכך מצווים בה. אם את דתית, זה קצת יותר מורכב, כי הדעה שלך כנראה מאוד מורכבת. עוף עם פלאפון - אני בהחלט חושב שיכולה להיות שם אהבה, גדולה, אמיתית. בהכרח יהיו חסרים שם אספקטים, אבל אני חושב שתיתכן אהבה בין שנ יגברים הומוסקסואלים המנהלים מערכת יחסים. === האם כשכותבים סיפור מסויים, לדוגמה על הכנת עוגה ליום הולדת, צריכים לעסוק בדתיותן של הדמויות, או להרחיק את זה? אני משתדל לגעת בדת כשאני כותב, כי זה פשוט חלק מהדמות. === טל, גם לי יש בעיות עם הלכות מסויימת (ברכת שלא עשני אישה, למשל), אבל אני משתדל לקיים אותן. === מיגד, האם אין אהבה 'רומנטית' (לא המילה המתאימה, אין לי מילה אחרת כרגע) בין גברים חסרת תוצאות, חסרת המשכיות, חסרת תוחלת? התורה אסרה על משכב זכור, ויש דרגות עם כל הפרטים, נכון, אבל מה תהיה תועלתו של מישהו המנהל מערכת יחסים כזו ללא לעבור על איסורי תורה? (מאיפה שהוא זכור לי שיש רב אורתודוקסי הומוסקסואל שחי עם חבר שלו, ויש גם כמה חרדים כאלו, שעשו עליהם סרט) ===== חזן, ההחלטה היא של מנחם. באמת, לעניות דעתי, יש מקום להצעה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מאוד יפה אני אוהב יצירות עם נקודות אופטימיות, ומאחל ליאיר שבסופו של דבר התסכול לא יישן איתו יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, הבהרה... (אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה) הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו- בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו... אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן. [ליצירה]
- [ליצירה] ----------- נדהם. הדבר האמיתי לא קיים? אוהב. [ליצירה]
תגובות