אין צורך במנורות בצידי הדרך
אם הדרך עצמה אינה חשוכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אז אתה אומר ש... אין צורך ב'בנות-שמחם'??? (סתם, בדיחה תפלה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל הדרך עצמה אינה חשוכה כאשר יש מנורות בצדי הדרך או אור חיצוני אחר. (מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד הגדרה מושלמת, רק שאלה:האם זהו מצב תלוי,או שמא הדרך תמיד מוארת רק יש עליות וירידות ומישור? [ליצירה]
- [ליצירה] -- תלוי, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קראתי. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכנעתי זה בלשון עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כל-כך אוהב את זה אלו אותם אנשים שצועדים יד ביד ומטיילים בחוץ, אותם אנשים שאוהבים גם בגיל הזה, באהבה שאין לה גבולות, אהבה שקופה. אני חוזר ליצירה הזאת כל פעם, כי היא מדהימה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה יש? את לא מסוגלת? [ליצירה]
- [ליצירה] --- עברתי עכשיו על כל התמונות שלך. נורא נורא יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ------ אני לא משחק כדורגל. לא יודע לשחק טוב, מאבד את הביטחון שלי אל מול שנות הניסיון שלהם, ואני גם אף-פעם לא מסתובב עם נעליים לרגלי. פעם, במורשת, כשהבנים של היישוב התעצבנו על שהאור במגרש לא נדלק בלילה, וניסו וניסו וניסו, תהיתי אם לא החמצתי משהו. וכשאני צולל בבריכה, בעולם שמתחת למים, העולם השקט, שבו כל רגע הוא נצח שמעבר לזמן, שבו אינך זקוק לכולם, שבו אתה מותח את הכח שלך עד מעבר לקצה גבולותיו, נעים לי יותר מכל משחק כדורגל ששיחקתי אי-פעם בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר נוגע, אבל השורה 'אני שנייה עוצרת' לא מתאימה כ"כ למשלב הלשוני שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- צאונה זו פנייה לנקבות! הא! [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה תודה תודה. שירה בערוגה - גבנ"צ? [ליצירה]
תגובות