זה נופל וקם
נופל וקם
ומילותיי
שירדו לאצבעותיי
בין מליבי בין מראשי
נתקעות להן שם
בחור שחור ללא מוצא.
אני מנסח עצמי שוב
ושוב
ואז זה נופל.
כשזה נופל
את כבר כועסת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) 'היכולת לעשות מכל דבר שיר.' [ליצירה]
- [ליצירה] שבע ייפול צדיק- וקם! תרכז שוב את מחשבותיך, תידלה בשנית המידע מבין קירות ליבך ותן לאצבעות, גם זו הפעם, ללכת במקומך. [ליצירה]
- [ליצירה] גברת שרה בערוגה, "שרוט"?! על מה ולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה! יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי... זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה. ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..) והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב. מה אני אגיד לך, באסה. אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי... ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי. הלך לעזעזל... לפחות אולי שם יהנו מזה.. ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו.. רק טוב! עטרת [ליצירה]
- [ליצירה] --- וזה קרה בדיוק שהבאתי כאן איזה ארבע חמש יצירות משלי :-) מעניין אם מישהו טרח להגיב בכלל(וגם אז "נפלה" תגובתו) [ליצירה]
- [ליצירה] שי אתה שרוט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה אהבים מפורק לגורמים....מקסים. וכשזה נופל - לא כועסים. שוב ! מנסים!. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, קיבלתי את עצתך ומחקתי את השורה הראשונה ("על אף שאיני בעל הנטיות") שנ"ט [ליצירה]
- [ליצירה] "הם אמרו את אשר רציתי לומר"... ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הנה, מנעת עוד אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] כן. שזה שיר אחד לפניי... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי באה מאהבה, זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאוהבים [ליצירה]
תגובות