בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא!!! אין לי מה להוסיף, פשוט טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמודים ומפרגנים אתם, שימחתם אותי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פשוט ועדין. נהניתי לקרוא- מזל טוב?! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אם כי אני מסופקת באם זלדה היתה מעריכה את השדרוג לשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם, מעורר רגש, עדין, שקט וחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שי, זה היה (ועודנו) יפייפה!!! התרגשתי :) [ליצירה]
תגובות