[ליצירה]
היפ- תודה, שמחתי :)
איילה- עיניים רכות- במשמעות של מבט רך, ובעיני זו כן מחמאה. ובעניין הגברי- גבר לא צריך מבט אדיש/קשוח/מרושע בשביל להחשב גברי, אני רואה חשיבות ברוך וטוב בעיניים, אבל- הכל עניין של השקפה....
[ליצירה]
יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה...
תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים.
תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!!
ובעצם- מי אני שאשפוט?
ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה...
היה בטוב,
איה :)
[ליצירה]
התוכן מעניין ומעורער מחשבה. מבחינת שירה- הבית הראשון עומד כשיר בעיני, הוא כתוב יפה וטוב!
הבתים שאח"כ כתובים בצורה יותר ילדותית ופחות טובה בעיני, על אף תוכנם החשוב.
[ליצירה]
האמת שאני לא שותפה לביקורת, לא במקרה של שי ובטח שלא בהקשר של היצירה הזו....
ואם אני תמימה, אז אני שמחה, ובקריאה שניה לאור ההערה- נהניתי פחות.
אז- מעדיפה להשאר בתמימותי ולהנות מרוב יצירותיו של שי וכמובן לתת ביקורת כשרואים לנכון....
שי- מקווה שההבנה שלי ליצירותיך, היא הנכונה, אם לא- אני מיצירה על כך, על אף, שבעיני, הכשרון בלכתוב, הוא לאפשר לכל אחד למצוא עצמו ביצירות שלך, לתת למילים שיצאו לך מהלב פרשנות משלו ולהנות מזה....
ואידך זיל גמור :)
[ליצירה]
רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר.
ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק.
תגובות