תולעים נוגסות ברקב
ליבי
ועיט חג ממעל
צורח במעופו
את המוות
שבבדידותי
איזו ר י ק נ ו ת
לחיות
בלי חיים
לחיות
בלי לשמוע
פעימות
והמיית
האהבה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אין ספק שזו יצירת מופת,ולמרות זאת קשה לי להשלים איתה,אם את לא שומעת את עוצמת העולם הזה זה דיי תלוי בך-צריך פשוט להתאמץ יותר. פעם כתב הר' קוק:'תמה אני על האוזניים האטומות שאינן שומעות את קול הרעש הגדול של העולם. רעש המביא חיים חדשים רעש של תחיה רעש של גאולה רעש של חידוש העולם' צריך רק מאמץ יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את החזרה של השורה האחרונה, היא במקומה. השיר פשוט, המשמעות מובנת, החריזה זורמת. יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, זורם, קריא, נעים, מרגש, כיף לקרוא! [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימי ומלא מסרים ותובנות חיים- כשאר יצירותיך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] קסום, רגיש, עצוב, אמיתי ונוגע... "שמזוודה קטנה כבר ארזת" לא צריך לשנות את גוף? למה ארזת- בגוף שני? לא ארזה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, פתאום היצירה הזו חוזרת לי מהעבר, שכחתי מקיומה קראתיה כאילו לא אני כתבתיה. מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] קליל. השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי- מקסים בעיניי, המלצה כנ"ל- לא לזרוק את כתב היד- לשמור, לשמור, לשמור!!! [ליצירה]
תגובות