[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "אין יאוש בעולם כלל" הקב"ה מביא לנו כל מיני מבחנים בעולם הזה, לעיתים קשים מאוד, במטרה שנלך איתו באש ובמים. ואז לפעמים מתוך היאוש צומחת לה התקוה.
[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
מדהים. הפיכת התמונה שרוב האנשים רואים כנוף מרהיב שמרחיב את הנפש לתמונה מלאת כאב. ואולי גם זה חלק מהאמירה - שיש אנשים שבורים, מדממים אבל הסביבה שלהם קולטת אותם כאנשים מאושרים ואפילו שואבת מהם כוחות. אהבתי שויתרת על המילים "שמש" ו"שקיעה" בכל השיר הזה, זה לא נותן לקורא לקפוא על תמונה של שקיעה אלא הוא מחוייב להמשיך ולראות אדם מול העיניים.
אולי הפתרון יגיע ברגע שהשקיעה תתבונן על עצמה ותראה את הפאר שהיא יוצרת, את הפאר שבה (באיזשהו מקום דומה להתחדשות שמדבר עליה השרף בתגובה שלפני).
ממש תודה לך על השיר הזה.
[ליצירה]
הגעתי לשיר הזה במקרה ואני ממש שמח על כך! מחשבה מיוחדת מאוד, מחשבה מחייה. ויש משהו בכתיבה שהכניס אותי למן טראנס כזה בממדים של זמן. שיר שהוא חוויה שלמה. תודה לך.
[ליצירה]
אני לא חושב שישנה פה שום ערגה לנמענת, יש פה בסה"כ ערגה לשקט הנפשי של הכותב. ובשביל השקט הזה הוא מוכן שאחרים ישלמו מחיר. השיר כתוב טוב, הוא עושה את העבודה, ולכן הוא צרם לי כ"כ.
[ליצירה]
ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה.
כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו."
ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך.
חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה!