[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "אין יאוש בעולם כלל" הקב"ה מביא לנו כל מיני מבחנים בעולם הזה, לעיתים קשים מאוד, במטרה שנלך איתו באש ובמים. ואז לפעמים מתוך היאוש צומחת לה התקוה.
[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!
אני מרגיש שהבית הראשון איכותי פי כמה מהבית השני. כאילו הם נכתבו בשתי הזדמנויות שונות. הבית הראשון מעולה, מאוד מקורי והשני קצת לא ברור לי.
[ליצירה]
לחבר שלי יש משפט חזק שנכון במקומות רבים,
והוא נכון עכשיו:
"אל תבין - תאהב"
אל תתנו לחילוקי דעות לגרום לכם לבטל את המפגש האנושי.
יש מצבים שבהם כדאי קצת לדלג על כל הפרשנויות לשיר ובכלל (הרי לא על פי השיר הזה יקום ויפול דבר)ולכתוב בפשטות:
אני לא לגמרי מסכים עם הנאמר בשיר, אבל אני ממש כואב יחד איתך את הכאב שעולה מהשיר הזה. הוא חזק, השיר כתוב ממש ממש טוב. אהבתי. אני מקווה שתמצא דרכים להתחדש ולנתב את הכוחות שעכשיו יוצרים כאב וליצור טוב. (וכמובן שזה מה שאני כותב לך ילד) תודה.
[ליצירה]
אני לא חושב שישנה פה שום ערגה לנמענת, יש פה בסה"כ ערגה לשקט הנפשי של הכותב. ובשביל השקט הזה הוא מוכן שאחרים ישלמו מחיר. השיר כתוב טוב, הוא עושה את העבודה, ולכן הוא צרם לי כ"כ.
[ליצירה]
ליאורה התאווה בעוצמתה, כפי שהיא מוצגת בקטע, יכולה לצוץ אצל כל אדם בחולשה שונה. ויש קלפטומנים (אנשים עם אובססיה לגניבה) שמן הסתם יחתמו על הקטע הזה.
כל האיזכורים של הנחש בילבלו גם אותי, אבל זהו לא החטא שלי או שלך, וכן גם לא הנחש שלי או שלך. ומה שהבנתי מתגובתו זה שהוא ניסה ליצור את התובנה הזו בדיוק - "המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו."
ואילה - הוא כתב שכל מי שקרא את הקטע מזהה פה חטא "שונה מקצה לקצה". אז לא הבנתי את תגובתך.
חזקי, חזרתי לקטע כי רציתי להבין אותו קצת יותר טוב, אני לא בטוח לגמרי שלזה התכוונת אבל הקטע המחיש לי נקודה מעניינת. תודה!