כשצלצלת
רעד קולך
ולא ידעתי
כיצד
להשיב את רוחך
שתקנו,
אוחזי ידיים
בלב דואב
והתקרבנו פי כמה
בזכות אותו כאב...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] היפ-נוטי : קיבלתי המלצתך, נראה אם זה יזרום לי ככה, אולי עוד אשנה, הזזתי את הפסיק לשורה אחרת, משום מה- קשה לי לוותר עליו :), מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ראי למציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור איך עוד לא הגיבו לזה, לכבוד הוא לי להיות הראשונה- אני חושבת שזה מקסים, חזק, כתוב מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! איפה אתה- תושב המרכז, זכית לראות שלג, או שזו האווירה שהעבירה התחושות-?! [ליצירה]
- [ליצירה] וטוב שכך, עכשיו זה נפלא!!! אין מה להשוות. הכל מתחבר, כתיבה רציפה באותו סגנון, מעבירה את מה שכל כך היה חסר קודם. הנאה צרופה! שנה טובה יקירי! [ליצירה]
תגובות