אני עוקרת.
אני עוקרת את העץ
ותולה אותו בחדרי.
שם
בין קורי העכביש
הוא מחייך לי חיוך רחב.
"את זוכרת את השנים
בהם כיתתת רגלייך
למסוק את זיתיי
את החורפים הגשומים
נשארת נאמנה
כשטבעו רגלייך בבוץ".
לא השתנה דבר.
"דבר לא השתנה ".
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הם מריחים אותנו. מעלים ומורידים את חוטמם מצמידים אוזן לקרקע לקבל סימן ממתינים. ממתינים. וכשמגיע הרגע הם קופצים ממחבואם חושפים את פניהם ותוקעים בנו את יתד ארוכה. וזה נגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני אוהבת את השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השמעת את דברך. כעת הס ותן לקהל לקרוא. א ל ת ש פ ו ט !!! אל תשפוט אל תשפוט. שקר? בשבילך. והפעם השקר שלך הוא סובייקטיבי. כן, כן, סובייקיטיבי. הישמר לך בעולמך אך אל היזהר לך מלשפוט אחרים על סמך השקפת עולמך שלך. ושוב.. ( אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לנו משהו חדש). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, אסתר חמודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב. יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי. נוגע! [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. אני ממש רואה אותך בטבעת. [ליצירה]
- [ליצירה] מחכה? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
תגובות