סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תורידי הרבה סימני שאלה. עניין של פישוק. אה, פיסוק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא להתייאש, שחף דרור, לא להתייאש. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן!! שיר שלא זרם לי כל כך בהתחלה, זאת אומרת, ניתן להלחנה? [ליצירה]
- [ליצירה] (ולמה לא בעצם?) [ליצירה]
- [ליצירה] או. זו שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] האם לכל שיר חייבת להיות משמעות עמוקה? האם השירים נטווים סתם כך כצילום חסר משמעות? כמה צילומי שקיעות ישנן בעולם? וצילומי שקיעות שלך? לפעמים, כתיבה- כצילום מילים- כתמונה ואם נכתבו אין אדם בעולם שיהיה צודק אם יאמר "חסר משמעות או פואנטה". הפשטות- כיופי הבריאה יופי הבריאה - בפשטותה הדברים המופשטים על ספת החדר. וסותם. [ליצירה]
- [ליצירה] אז נתק אותה מהבית הראשון או שתשים נקודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק על שופר המדובר [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] והאיש הקפוא כיצד הוא מפשיר? לוקח קרח ועוד קרח ומכסה גופו בשכבה עבה ונאנח לאיטו על מי קרחונים. כך הוא מפשיר לאט לאט ליבו נמס לטיפות קרח קטנות דמעותיו נמסות לגבישי קרח קטנים. כך עושה איש המזגנים בצהריים קרים. [ליצירה]
תגובות