סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מן הרוגע. תודה לך (יצירה). [ליצירה]
- [ליצירה] חטא שחטאתי. והיום- יום כיפור קטן. קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה אודיה. שנה טובה של עצמי:) (כיסוף... תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. הלואי וימשיך... [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ליריקה הדדית" [ליצירה]
- [ליצירה] היוצר כותב מה שהוא מרגיש כך, ששירה, ובמיוחד שירה היא הדבר הכי סובייקטיבי שיש אלא אם כן את כותבת על מדד המניות בבורסה. הדברים היחידים שצריכים להיות מדוייקים בשירה הם ניקוד וציון עובדות אובייקיטיביות (למשל, ציטוטים וכו') [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה ויודעת את דעתי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! תמי, עצוב? לא ברוח השיר מצד הדובר. יש מקום להרגיש בשבילה. [ליצירה]
תגובות