"לא כל היתושים זורמים אל הים"
אני מצהיר
ומעיף מבט לעברך.
את שקועה בספר החדש
שחבר לשעבר קנה לך
ליום הולדת.
"ואין דבר העומד בפני הלצון"
אני מוסיף.
את בשלך
מפזמת את השיר שלנו
מפשפשת בעבר שלכם.
מרקינוסטטוס זון גלר
-
אספדיסוס לדנה פורטה וייה קולומדיכוס.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה, אוהבת עוד יותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני צופה בה לועסת את שברי הזמן ואז מנפחת מנפחת מנפחת ומתפוצץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת לא כל היתושים זורמים אל הים. אתה מתחיל משעשע ומסיים עצוב. זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך יכולת להישאר בחדר? [ליצירה]
- [ליצירה] זהו אור האלוקות הרי!!! סימן שאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] לכל אחד זיכרון קטן. מזדהה.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה צריך להיות זה??! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר. לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר הכי מקורי שקראתי גם אני. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך עדין, שמסתיר את המערבולת המטורפת של הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] מראה מראה שעל הקיר, מי הכי טיפש בעיר? בבשר תותחים התחלתי בריח נחרכים המשכתי בטעם של דם קינחתי ואז הבנתי שאני כותב אצל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אך ישנה המסגרת תלויה על בלימה. ויבוא האחד שירים ת'כפפה. ויבנה וישלים את הלב השבור וישמור למשמרת את הרסיסים שנפלו. וישמור ויגן עליו מכל משמר שלא יקרה עוד כזה דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ישר להלחנה. מקסים. [ליצירה]
תגובות