מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
[ליצירה]
במקור היה לשיר הזה את הצד שלו, של הבחור, שגם מחפש וכו' אבל איכשהו זה נראה מיותר אז הורדתי את זה...
מסר, אני נשארת שם :)
אריאן, אכן הוא ציני אבל במובן הטוב של הציניות (אם יש משהו כזה :))
מצלול, לא חשבתי על האפשרות הראשונה אבל זה בהחלט יושב טוב גם איתה.
זה החיסרון בלא לנקד. ממש רוצה לעשות את זה לפעמים אבל הניקוד שלי לא מזהיר (גם אחרי קורס שנתי באוני')...
תודה לכם :)
[ליצירה]
כמה שזה מוכר...
מי לא...
אני חושבת שכל אחד היה נותן הרבה כדי רק לדעת מה יקרה... לא הרבה... אפילו רק דבר קטן אחד... ומשמעותי... ואז לחזור ולחיות בשקט עד שזה יקרה...
אבל אין מה לעשות... אי ודאות זה חלק מהחיים.
יפה!
תגובות