מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
[ליצירה]
:)
חמוד מאוד!
מזכיר לי את עצמי... רק שהרבה פעמים המחשבה על הליכלוך שנדבק לרגליים מזה מונעת ממני לעשות את זה לעיתים יותר קרובות למרות שהייתי יכולה לחיות מצויין גם בלי נעליים, סנדלים, כפכפים וכו'...
עזוב אותך מאחרים... תהיה נאמן לעצמך :))
[ליצירה]
אני אוהבת את השירים האלה שלך...
אולי כי אני מקוה שמישהו יכתוב גם לי פעם שירים כאלה...
הייתי מחליפה את שתי השורות האחרונות כדי שזה לא יהיה חרוזי מדי... את ה"עולם חדש" עם "אוכל לבנות".
ואל תדאג,
היא תבוא :)
תגובות