סיומת/ שי דוידס
אז זהו,
זה נגמר.
אני מניח ראשי על חזה
ומקשיב לנשימותיה.
עולה, יורדת
ממשיכה לרדת
ועולה
בטנה.
שמנמנה, עגולה
נמתחת על כף ידי.
אני לוקח עוד שאיפה
ומסתלק.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רן, תירגע, זו שירה. אין צורך להיות "מדוייקים"!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יא ירח יא ירח מה עשית? [ליצירה]
- [ליצירה] והכדורים? לא עוזרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. הובן. הובן עוד קודם אבל .. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההתייחסות הרצינית.... "בניחוח וסת מוקדמת"?! רציתי לאכול מרק. כבר לא. [ליצירה]
- [ליצירה] והאיש הקפוא כיצד הוא מפשיר? לוקח קרח ועוד קרח ומכסה גופו בשכבה עבה ונאנח לאיטו על מי קרחונים. כך הוא מפשיר לאט לאט ליבו נמס לטיפות קרח קטנות דמעותיו נמסות לגבישי קרח קטנים. כך עושה איש המזגנים בצהריים קרים. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה. נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
תגובות