"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, זה נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] דנדוש... (זה עיוות של דנה, נכון?) "רצח את כל העולם", זוהי רק מטפורה. בפועל כולם נשארו חיים, מי שמת- זה הוא, אבל במותו- הוא בחר לאבד את כל הקרובים אליו, את כל היקרים לו, בקצרה- את כל העולם. הם, מבחינתם, איבדו אדם אחד. הוא, מבחינתו, איבד עולם מלא. וכן, זה את העולם שבתוכו, שהוא לא פחות אמיתי, לעניות דעתי, וכפי שביטאתי בקטע עצמו. ולמה דווקא "כל המציל נפש אחת מישראל"? אני לא ממש יודעת, אבל אינטואיטיבית אני יכולה לענות לך בשני אופנים: א.מדובר כאן על "להציל" נפש, ולא על "לאבד", וכשהצלת יהודי, נזקפים לזכותך כל המצוות שהוא קיים מאז שהצלת אותו, שזה אין אצל גוי. ב.ליהודי ישנו רובד נוסף של נשמה, ויכול להיות שבזה טמון ההבדל. ג. (מותר לי לדחוף גם ג', נכון?) ותקראי גם את מה שעוף כתב טיפ-טיפה מעלי. עוף... ראשית, תודה על הקומפלימנט. שנית, האדם הוא באמת גרגר אבק בקוסמוס, אבל רוחו אדירה ואינסופית. חוץ מזה, לא ניסיתי להעלות את עולמו הפנימי של האדם לדרגת אמת אובייקטיבית, הדגשתי במפורש שמדובר על אמת סובייקטיבית, החידוש שהוספתי הינו מבחינת האדם אין כל הבדל בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית. אתה הבנת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם אתה צודק, ובכל זאת אני מבינה את הגישה של תום מהבחינה שהיום הרי אף אחד לא מרגיש צער אמיתי עמוק וכנה על החורבן, אז לפחות ישנו הכאב הפרטי שיכול לתת לנו מושג על "מהו צער השכינה", מה גם שהגישה ביהדות היא לעורר צער ע"י מנהגי האבלות השונים (אמנם עכשיו תוכל לטעון שכל מנהגי האבלות אמורים לבוא בעצם "כתוצאה" מהצער, והם לא הגורם לה, אבל אם אכן זה היה כך אזי הם היו אמורי לבוא "טבעי" בלא להזדקק ל"מנהגים". וגם אם הם בעצם כן "תוצאה" נהיה מוכרחים להודות שבדורנו הם כבר לא, להפך, הם "כופים עלינו אבל", וטוב שכך...) [ליצירה]
- [ליצירה] פפפפחחח... נהנתי בטירוף. סתם בלי קשר- גיליתי לאחרונה שקורנפלס מאד טעים עם שוקו, או עם אייס-קופי, שווה לנסות. [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד אינו יכול לברוח מתחושת החיסרון, גם לא המושלמים ביותר... אני חושבת שזה נעוץ בעובדה שלמן האנושי אין פסגה- היכולת שלו, במידה מסוימת, אינסופית, ולכן- היכן שלא נהיה על הציר- תמיד נחוש בתחושה הזו, תחושת החיסרון... לכן אול מוטב שנלמד לקבל אותה, כחלק מאיתנו, ממש כמו שאר התחושות, או כמו אחד האיברים- ונשתמש בה כקרש קפיצה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את כל הדו-משעויות של המילים שלך... "אייי.." "התחלנו לאבד ריכוז..." "סינוסים..." שמע, אתה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה ומעלה. איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] ענק. זהו, ענק. נ.ב. בדיוק היום חברה שלי מספרת לי שהיא צריכה להכין פעילות חברתית בנוגע לימים הנוראים לאיזה בי"ס וכמה נמאס לה מהמשלים הסטנדרטים, וכמה שהכל חד גוני ומשעמם, וממש "לא עושה את זה" לאף תלמידה, אז זהו- אני שולחת אותה לכאן- בריצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר, בהחלט. טוב שיש כאלה שעוד יודעים להודות. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת [ליצירה]
תגובות