מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] שקרן! (צוחק) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יצירה ולא נעליים סתם [ליצירה]
- [ליצירה] |*****| ולדעתי- אולי גם נסתרת, הנמען האמיתי לאו דווקא ידוע לקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] מרק- הדברים עליהם אתה מדבר אכן מוכרים לי היטב, אך שיר זה לא -מבחינתי- לא מדבר עליהם כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] רוצים המשך [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים. שמת את האצבע על הנקודה, בדיוק, בחדות, בלי הנחות ובלי פשרות. התרסה במיטבה אם אתה אדם דתי, ולעג במיטבו אם אתה חילוני. אולי בגלל מה ששיר זה זועק אנחנו צריכים לבכות באמת בעוד פחות מיממה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ותמים. לחיי הנאיביות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זר לא יבין [ליצירה]
תגובות