מסתתרים, מחכים שיעבור הזמן, ובינתיים יודעים ש'יהיה מצויין'.      נשמתי מלאה געגועים לקולךְ, שישוב וִימַלא את החלל שנוצר שצליליו ישָאו בחדריו של לבי שם קרעים מתאחים ופצעים מגלידים לבי בתוכי רק מרעים לראותךְ, לא אסגור את החור שבו כבר נפער בשקיקה אחכה לך עד אם תאבי ויהא בעיניי כימים אחדים.