נעלי בית. אינך עוד בין החיים. מעולם לא נפגשנו, אך כולם מבקשים שאזיל דמעה. איך? לא הותרת לי דבר מלבד יומנים בדיו זכרונות צפוף של ריחות, טעמים ותחושות שחרבו. מצמיד את פניי אל הדפים המצהיבים מנסה לקלוט מעט ממה שהיית באמת ורק חנק של אודים עשנים אש זרה עולה באפי לכיוון המוח. אני יושב, בג'ינס וטישרט מקונן. לא מצליח להתגעגע.