בעזרת ה'.
ישב לו אדם וחשב
ישב וחשב
חשב וכתב
נשם ונשף על הנר
נשם ונשף
נשף ושאף
(עלה לו זבוב על האף
ועל כן הוא זעף)
התנשף ושפף
עד שנשם ונרדם
ובחלומו
צפו מים ראשו
גאו וגלשו
אל מעבר לדף והשורות
אל מעבר למילים
אל עולמות עלומים.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
דפוקה בשכל!
בונה, את משועממת, אבל זה ממש מקורי ואם לא היית כותבת בכותרת "אף מילה אינה שלי", יתכן ולא הייתי שם לב אפילו (אולי אני הייתי שם לב כי מי חוץ ממני כותב כך א-והים?),
זה יצא מגניב, אם נעמיק בזה אולי אפילו נמצא משמעויות.
אגב כך חבר שלי פעם התחיל לכתוב שירים.
[ליצירה]
את מאמינה לאמא שלך?
למה את כזאת ספקנית? אדם נושא חן בעינייך, את חייבת לדחוף לעצמך מחשבות שוללות שאין להם רגליים?
ודוקא השיר יפה מאד.
[ליצירה]
[ליצירה]
הי, כנפי!
היא אמרה אמירה מאד חזקה וציירה את זה בצורה מאד שלמה. את מה שאת הגבת לה, בדיוק את זה היא עשתה- קריקטורה על הוקעה חברתית. יש בזה מחאה גלויה וברורה וכל הכבוד לה.
***
[ליצירה]
ברוך ה'.
יפה מאד.
אהבתי את המעברים.
את הנגיעות והחיכוכים שנמצאים רק אצלך אך מאד אותנטיים, את הקיצוניות שיש (אך אינה מורגשת כביכול) בין ההתבודדות של ר' נחמן לבדידות של פינק פלויד והכי אהבתי איך כל זה מתנקז בסוף לצעקה שלך בערב שבת שהכל ירגע וישלים אחד עם השני וירגע. (כך לפחות אני הבנתי בקריאה ראשונית).
בקיצור- ברוך ה', ברוך הבמדיל אותנו מהביבולים, מזל שיש שבת לנוח מכל המורכבות שבמציאות שבת שלום שמשלימה את הכל ומוצאת מקום לכל בתוכה במידותיו שלו.
[ליצירה]
חבל
התחלת אתזה טוב, הפואנטה הובנה, אתה לא אומר דבר רק מסדר את הטקסט באופן כזה שידבר בעד עצמו, אך, נראה לי שהיה עדיף, שתצטמצם לקטע הדרמטי, זה לא שייך לכל הנאום של יוסף האופן הקטוע הזה אני לא מאמין שכאשר ציוה עליהם להביא את אביו (וגם אתה מודה שזה ציווי- עובדה פיסקת את זה בסימן קריאה!), שהוא דיבר
מילה
מילה
, אך הרעיון יפה.
[ליצירה]
אני גם הכי אהבתי את זאת, לא ביחס לאחרות פשוט פה יש מפגש מרגש בין היד לשיבולת, הצנועה הקלה הזו שבה היד מחזיקה את השיבולת, זו מן אינטמיות שלהם ביחד לראשונה, מבחינים האחת בשניה, ואני גם מסכים שאפשר לראות ביד המתרגשת וכן בשבולת המתרגשת מצילהּ.
תגובות