אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו:
"דמותך המוארת
באור עוטרת.
את מתרחקת
תמונתך חובקת."
לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך:
דמותך המוארת
באור זוהרת.
את מתרחקת
צלליתך בוהקת.
אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו:
ניצני אביב
קמלים עדיו
האים שורה שניה היא:
קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו.
לאה.
[ליצירה]
שירת אהבה של זוג אוהבים:
"יד ביד צועדים
אל עבר האור
מבין חופת לבן
חופת ענן
ופרח צחור שושן."
רק חבל שהחריזה האחרונה בעוכריך.שם הפרח שושן צחור.
לאה
[ליצירה]
[ליצירה]
יופי של שיר
לבעל שם העט"אביב וסתיו" יופי של שיר בעל צבעים וצלילים השיר ראוי להלחנה ולהשמעה. אל תירא ואל תחת. המשך לאחוז בעט ולכתוב כך.
לאה מרחב
תגובות