אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
ציפור פתיה
ציפי גולד שלום. אני סברתי לתומי שאת כשמך ציפור זהב בעלת כח ולא ציפור פתיה שלא עומד בה כוחה. אולי אם היית רואה את השמש הזורחת בחלונך לא כלבה רותחת האוכלת את עיניך באדים, אלא כאור יקרות המאיר את דרכך- בריחופך למרום הרקיע היית אוגרת אנרגיה חיובית ולא צונחת לתוך הכלוב.
לאה
[ליצירה]
שיר נוּגה
לאביב וסתיו,המביא לנו שיר נוּגה עם בוא האביב.אוי לאותו הולמס שכיכב (אף,שלא נוכח פיסית,) בתוכניתו של טל ברמן, האם גם אתה בתכנית צפית, הושפעת ואת אומללות השיכור העלת? השיר קצר וטוב.אך, חסר ניקוד במילים כד י שרק תוך קריאה חוזרת ניתנות להבנה.
לאה
[ליצירה]
לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו:
"דמותך המוארת
באור עוטרת.
את מתרחקת
תמונתך חובקת."
לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך:
דמותך המוארת
באור זוהרת.
את מתרחקת
צלליתך בוהקת.
אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו:
ניצני אביב
קמלים עדיו
האים שורה שניה היא:
קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו.
לאה.
[ליצירה]
תשובתי למבקרים. ראשית השיר נכתב כתגובה לסיפורו של ידידי שרגא זילברמינץ"יום הולדת עם ש"י עגנון," וברשותו לי להעלותו - להציגו באתרי היצירה.
שנית, שירה אינה חיבת להיות חרוזה.
תגובות