ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לסוערה, ילד וכו' וזהו, כבר אמרתי הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, זה עשה לי משהו... אבל, א) במקור, האם לא כתוב- "כשלקחו"? ב) זו אמנם שירה, אבל זה גם ציטוט (כי מישהו אחר כתב את היצירה). השאלה- איזו קטגוריה נכונה יותר, ציטוט או שירה... אבל את זאת אני משאיר כבר לעורכים... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך 'מוכה'..! גאלת שיר זה מבדידותו... [ליצירה]
- [ליצירה] צודק עם זה שמעליי. אבל למה לא לומר במפורש ש"גם במסורת היהודית זה ככה"? למה לעמעם את הדברים? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד מאוד! התמוגגתי 'קשות'! (הנה נפתח פה "ז'אנר מלאכים"... היצירה הזאת, 'יתקדל ויתקדש' של ממז, ומי הבבא תור..? :) [ליצירה]
- [ליצירה] "מעולה"! הצחקתיני 'קשות'! (מה זה פה... בזמן האחרון- כולם עוברים לצורת הסיפור הזאת: טקסט ש'נקטע' בעקבות טקסט אחר, ממקור אחר...) [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה... חד-כתער... ומייד מכניס אני יצירה זאת ל'אהודות'. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, רן אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזהו זקן? "זה שקנה חכמה"! קנית אותי, אדון עמירם, בחכמת- החיים המהלכת לה חופשי, וללא מיצרים- בשיריך! [ליצירה]
- [ליצירה] "בינגו", כמו שאומרים! ה'התרוצצות' הזו, רצוא ושוב, בין דורו של פרעה לבין דורנו אנו, כשבסיום- האמירה החד-משמעית שדורנו הוא "תינוק שנישבה" בכל מה שקשור לעברו ולזכרון ההסטורי אותו הוא אמור לנצור וממנו הוא אמור ללמוד- כל אלה הופכים את השיר לשיר אלמוות (לפחות בעיניי). אהבתי מאוד, הראל. [ליצירה]
תגובות