ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
לא...
חולק אני עליך, מילון. אמנם היצירה כשלעצמה- אין היא צופנת בחובה מסר עמוק או משהו... אך המשפטים הללו, שלכאורה לא אומרים שומדבר, היו 'תקועים' בראשי במשך שבועות שלמים, לא יודע למה! הפסיכואנליזה מבית מדרשו של מרן הרב פרויד זצ"ל (אל תתנפלו עליי, זו בדיחה), גילתה לנו שהרבה מאוד מסתתר מאחורי תת-הכרתו של האדם (אפילו 'פליטות-פה' למיניהן- צופנות בחובן משמעויות רבות לגבייאורח-חייו של האדם הספציפי, מה שעבר עליו, וכו'). ואני חושב שבכיוון זה הולכת גם הפרשנות הפואטית בדורותינו האחרונים. אז למרות שאינך מכיר אותי, מילון (ואולי, טוב שכך)- ממש לא איכפת לי שתמסור לי את הניתוח שלך (אפשר ניתוח פסיכולוגי, אם יש לך את הכלים לעשות זאת) ליצירה. באותו מעמד רוצה אני להגיב לדברי מויש, שכתגובה על תגובתי ליצירתו, "את המאור הגדול, ב"- אמר שמרגע שהיצירה משתחררת לאוויר-העולם, היא פתוחה לפרשנויות אין-קץ. זה בהחלט נכון, אני האחרון שאחלוק על-כך. ובכל-זאת! תמיד טוב להכיר את האדם העומד מאחורי היצירה, על-מנת "לקלוע למטרה", דהיינו, לנסות לפרש את היצירה ע"פ האופי, וחוויות-החיים השונות, הקשורות לכותב היצירה עצמו. יכול אני להעיד לכם, שבמחקרים רבים הנכתבים על ביאליק ועל יצירתו (במקרה בחרתי את ביאליק, כיוון שהוא, אולי, המשורר העיברי המפורסם ביותר), החוקרים ממש נוברים בתולדות-חייו של ביאליק, ע"מ להבין טוב יותר את יצירתו. זהו, זה מה שהיה לי לומר עד-כה, שבוע-טוב לכולם, הראל.
[ליצירה]
אינני יכול
שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל.
[ליצירה]
מילות-סיכום:
לאלפא: Escher זה הצייר, לא? זה שצייר את הפרדוכסים השונים (ברווזים שהופכים לדגים וכו')? טוב, כפי שאת אמרת- "אם לא- אז לא"... בכל-מקרה, אנסה להשיג את הספר. לזר ולאיש: תודה רבה גם על תגובותיכם שלכם, ובמעמד חגיגי זה, מתכבד אני לנעול את הפורומונצ'יק החביב! לילה טוב לכולכם, הראל.
תגובות