את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר חכם בין לבין בתוך החיים [ליצירה]
- [ליצירה] נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו "ומבטיח אני לך" המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור? [ליצירה]
- [ליצירה] :))) שיר צבעוני ואבוריגי'ני... [ליצירה]
- [ליצירה] איה הטובה והוותיקה חוזרת עם עוד שיר איכותי. עד שאדם לא נקלע לחושך הוא לא יודע להעריך את האור שבחייו. ואת תיארת את הדבר הזה בחן ובעט שזור [ליצירה]
- [ליצירה] --- נני, זה יפה אני מתחיל לחשוש מלבקר קרובים שלי בשל הלחץ המנטלי המתון שמתחילים להפעיל עליי... כאילו שהשידוכים נופלים מן השמיים כמן אשר לפני בני ישראל במדבר... [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הילד הקטן המסרב להאמין, במה שנחת באחת [ליצירה]
- [ליצירה] אח אח שיר כאב, שיר נוגע ומתסכל. מתסכל שהקבלנים תאבי הממון הורסים חלקות של יופי וערכי נוף לטובת הכיס הקטן שלהם והאינטרס הצר . [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הדגל ובראשו תפוח, ספר התורה הזעיר מפלסטיק.... הו, שנים עברו [ליצירה]
- [ליצירה] :-) חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] --- איך תביא את אוורורה לירושלים ואין תעלה או נהר המוליך מימיו אל העיר, (חוץ מן הגיחון) בשביל זה תצטרך לחצוב תעלה מפחידה ועמוקה! או שמא לא ביקרת בירושלים ואתה סבור (לפי ציורים עתיקים) כי העיר מוקפת מים או שמא אתה אמון על הפסוק שאומר כי ביום ההוא יבקע ההר לשניים ומימיו יזרומו אל הים האחרון ,וכנראה זו הזדמנות הפצץ שלך על מנת להשיט את האוורורה נגד הזרם עד לעיר... [ליצירה]
תגובות