שמיטה ויובל. אדם, ארץ ואלוהים
4
על ידי משה אהרון
מצוות השמיטה והיובל מדגישה התורה,ניתנו בהר סיני
ללמדך שהם הם סמל ליסודותיה של התורה כולה
אותה שניתנה כידוע בהר סיני
ומה הם תכלית מצוותיהם של השמיטה והיובל.
כל כולם מצוות שבין אדם לחברו
וכך גם כל התורה כולה.
לב ליבה של השמיטה היא המושכלה הראשונה כי בהיות הארץ שייכת לה'
משום כך צריך להשיבה לו בכל שביעית במובן הכי מעשי והכי אנושי והוא
כדי שארצו של הקב"ה תשוב להאכיל את כל ברואיו ללא כל הבדל ושיעור
להאכיל את כל הבריאה ומלואה
מהאדם ועד החיה.
והנה בכך לא די כשם שהארץ לה'
ויש מועד מיועד ל"השיבה" לו לאותה התכלית כאמור.
כך גם כל האדם שייך אך לו לקב"ה.
לכתחילה יסוד מוסד זה אינו כל כך מובן לבני האדם.
נזקקים אנו לאפקט ולימוד מצטבר של שבע שמיטות [לכן גם הדגש החינוכי הנוסף :"שבע פעמים" משל הספירה כיסוד לשינון]
כדי שנגיע לפיסגה והיא חירות האדם.
חירות האדם משיעבוד על שני קצותיו
להיותו שב למקורו כמחובר בטבורו לאלוהיו.
להיות תלוי וכפוף ישירות לו לבוראו .
הנה כי כן שני ההדגשים המשלימים :
השמיטה לאכול
והיובל לדרור.
ולא סתם "דרור"
אותה החירות האמיתית והיחידה של קשר בל יינתק
בין אלוהים ואדם [יו-בל][כאילו ביובל מתרומם לרומו של עולם מין תמרור שכזה :
יו- ה' בל, בל תמשיך לשעבד את יציר כפיו]
וכך גם כל התורה כולה
שרק מתוך שלמות של קיום מצוות ואהבת לרעיך כמוך
אתה מתחבר לאלוהים בחיבור הכי אמיתי והכי ישיר
לכן גם התורה ניתנה בספירת הימים ביום החמישים.
שכשהאדם שב לאחוזתו ומשפחתו - שב לאלוהיו
וגם כשהאדם המשעבד נפטר מאותה הגיבנת החוצצת בינו לבין אלוהיו.
כך שניהם העבד והמשעבד זוכים ל"דרור" משני צידיו
שבים הם לפיסגת החירות.
להיותם בני אדם הכי קרובים ומחוברים לאלוהים
להיותם ראויים לקבלת התורה
מתכונת החיים היחידה מעשה ידיו של היוצר כל.
שיש בה ורק בה את הערובה לאותו שילוב הרמוני
בין אדם לאדם .
בין אדם לארץ .
ובין אדם לאלוהים

--------------------------------------------------------------------------------

על ידי משה אהרון
חמלתה של תורת ישראל על כל בריותיו של הקב"ה
רבה היא ועד מאד.
ולא רק חמלה על האדם באשר הוא אדם.
אלא גם על כל יצור חי אחר.
ואפילו על האדמה כאובייקט מניב ומפרנס
ואשר גם מחבר ארץ ושמיים.
כך החמלה כאמור שזורה לה כחוט השני.
בין : "שבת בראשית" ועד ל"יובל"
כשבתווך ה"שמיטה".
בשלש אלה שולט היסוד שהקב"ה מבקש לדאוג לכל ברואיו.
שהרי השבת לא באה רק למנוחתו של האדם עצמו אלא גם ובעיקר :
"למען ינוח עבדך שורך וחמורך".
יסודה של שבת בראשית אם כן הוא החמלה ולא רק על עצמך
אלא על כל אותם שתלויים בך בעבודת יומם.
ועליך מוטלת החובה לדאוג למנוחתם ביום השבת.
פן זה של השבת למרבה הצער לא פותח שהרי ממנו גם מסתעפים
ראשי פרקים נוספים שהרי ובמילים אחרות כל אלה הסמוכים על שולחנך ו/או האוכלים מידך
כולל שורך וחמורך אתה מצווה לדאוג להם ביום השבת לא רק למנוחה אלא גם לאכול.
להאכילם כשהם חופשיים למנוחה וללא כל תמורת עבודה.[ראה גם הרמז בלחם הפנים בכפילות של "יום בשבת"]
והנה אחר כך הולכת ומשתכללת החמלה לדרגה גבוהה יותר.
בשנת השמיטה .
שנה שלמה אתה מצווה להניח לארץ לאדמה שתהא היא כאמצעי מאכל חופשי לכל
ואפילו לחיית השדה.
כלומר הפעם לא רק לדאוג למנוחת התלויים בך והאכלתם.
אלא מצווה אתה ליתן להם הזדמנות וחופש של אמצעים.
ומיני חירות באפשרות להיות קרובים לאדמה.
שלא באמצעותך אלא מתוך התקשרות ישירה לבעליה - הקב"ה.
ואחר כך בספירה חינוכית מייחלת של "שבע שבתות",
מגיעים לאותו השיא המיוחל של היובל.
ובו מושג ה"דרור" מתחיל לנסר בחלל אוירו של עולם.
"דרור" הוא חירות וחופש תכליתי של ציפור :
לעוף חזרה לקינה ולמקורה הראשוני
למקום מרבץ גוזליה.
במקרה שלנו גם למקורה יוצרה.
והכל ביובל .ובו כאילו סאת הבורא גודשת
והוא כאילו אומר ביובל : די לכל שיעבוד.
אני כאן כדי לומר לכם די - "בל"
בל תמשיכו
בשיבוד האדם על ידי אדם.
תנו גאולה לאדם ולארץ
ואכן ביסוד היובל מצויים שני יסודות החופש העיקריים.
שיבת האדם לארץ אחוזתו
ושיבתו למשפחתו.
הקשר לאדמה לארץ האחוזה כאמצעי משחרר להתפרנס עצמונית בכבוד .
הוא ערך עליון הראשוני המסומל ביסוד היובל כבסיס לכל שחרור וחופש
לאחריו בא ערך העל הנוסף - המשפחה והזכות למשפחה.
הנה כי כן אין חמלה כחמלתו המושלמת של הבורא .
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

--------------------------------------------------------------------------------

על ידי משה אהרון
הביטוי "תשמטנה" הוא ביטוי טעון עמוס רמזים וסודות.
וכי אפשר לו לאדם לשמוט מידו קרקע.
וכי בכלל אפשר לו לאדם לאחוז קרקע בידיו.
אלא משל ביקשה התורה.
מה ציוותה לשמוט את היסוד לכל כך.
על אחת כמה וכמה לשמוט גם דברים אחרים.
ולפיכך מה שמכונה "שמיטה ישראלית"
זה מהתורה

--------------------------------------------------------------------------------

8
על ידי משה אהרון
משהו ממכמני ה-"תשמטנה"
הזקן מ.... אומר
לא טוב לו לאדם כשהוא תמיד זוכה לטנה מלא
שאז הוא תש מהטנה. שתרבות השפע מקלקלת..
לפיכך כל שבע שנים נצטווה לשמוט הטנה מידיו
באשר הוג תש מטנה

--------------------------------------------------------------------------------

פורסם:
השמיטה וגן העדן
================

"ושבתה הארץ שבת לה'"
"ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'"

ואיזה שהוא גם "שבת" וגם "שבתון"
גם ל"ה'" וגם ל"ארץ".
אלא כשהוא אומר "שבת לה'":
שהוא מכוון לכך,שהארץ חוזרת למכונה שבגן העדן .
חוזרת לה' להוציא ממנה לחם כברכתו הישירה
ללא אותו עמל האדם וקללתו :
"בעצבון תאכלנה".
"ושבתון" : שבנוסף גם צומח מכך "און" נוסף :
שהוא גם אותו השבת לה'
שה' שב להתחבר לאדם כמעין אותו החיבור הראשוני שבגן העדן .
שעיני ה' כבר באותה השנה אינם קרויים לו לאדם אך דרך הארץ
אלא בדילוג ממנה וישירות לו לאדם
ושהוא האדם,גם כבר אינו כפוף ושפוף לעמל עבודת האדמה
אלא זקוף ובן חורין ממנה להישיר מבט
והפעם לעיני ה' שבשמיים