זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
זה סגול.. ואין לי מושג איך הוא הגיע. אני מתארת לעצמי שהשמים לא היו סגולים באותו יום. זאת באמת היתה מצלמה ותיקה מדי, אבל לפעמים היא עשתה טעויות מוצלחות.
[ליצירה]
כל כך יפה.
יוצר דימוי של זוג
שנטיית הגזע שלהם שואפת לשלימות והשתלבות
וידיהם פרושות למעלה לקבל גשם נדבות.
בדמות שיער גולש של עלים ירוקים ומבטיחים
[ליצירה]
שיר יפה, ואת התשובות לכל השאלות כל אחד צריך למצוא בחיים, כי מה זה עוזר אם מגליםאת האמת רק כשמתים? אמת צריך לחיות. ו - אני מצטטת (בתקוה שאני זוכרת נכון) שיר של זלדה, שנראה לי קשור.
אתה טועה \ זלדה
אתה טועה
גם על ערש דוי
לא נמוג הערפל
גם כאשר ניגש אלי המות
קרוב עד אימה
הייתי רחוקה תק פרסה על תק פרסה
מן החידה.
בהצלחה, ובתקווה שהרגע הזה יגיע עוד בחיים..
[ליצירה]
מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא.
מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי..
מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר.
וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ."
מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.)
[ליצירה]
|נרשם למעקב|. את כותבת טוב. ה"מדשנת, מבריאה, דואגת" נראה קצת תקוע בשורות שמדברות על המאיסה במאמצים. יש במילים האלה יותר מדי רכות, עד כי הן נראות סותרות את השורה שלפניהן -"חסרה לי אהבת גנן לצמח".
אהבתי את הסוף.
וכמובן, שאני מאחלת לך שזה לא יהיה הסוף, ותזכי לראות ברכה בעמלך, וגם לאהוב את העמל..
תגובות