עם כניסת ישראל לארץ ישראל ניצטוו כצעד ראשון לכתוב את התורה על אבנים גדולות בהר עיבל
לעניות דעתי הדברים נראים קצת אחרת
נאמר מפורשות ופעמיים לאמור
"את כל דברי התורה הזאת"
ללמדך שדברי התורה בכלל ולאו דווקא רק המצוות
אלא שכשמשה אומר דברי התורה הזאת, הדגש הוא לדעתי במקרה זה, על המילה:
"הזאת"
כלומר אותה תורה שסיכם משה בספרו ספר משנה תורה – חומש דברים
שהרי בפתח ספר דברים נאמר
"הואיל משה באר את התורה הזאת"
כלומר המילה הזאת
באה במקרה זה לרבות את הסיכום שבחר משה עם כל אותם שינויים ועידכונים בבחינת
"באר"
והנה עתה הוסיף משה ערך מוסף נוסף על המילה "באר"
מן קומה נוספת לאמור:
"באר היטב"
קומה נוספת זו לא בכדי באה כאן
להדגיש כי אין לך עת שאין לה את הפרשנות הרלוונתית שלה
במסגרת אותה החתירה הבלתי נלאית לעשות אך טוב בעולם
ואכן שימו לב, כשיהושע לאחר מעבר הירדן, ניגש לקיים את הוראותיו אלה של משה נאמר:
"ככתוב בתורת משה "
יכול שהתכוון לכל התורה כולה, אך בהמשך ברור כי כיוון קרוב לוודאי אך לספר דברים.
שהרי בהמשך נאמר :
"את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל" [יתר החומשים נכתבו לפני כן ואךחומש דברים נכתב לפני בני ישראל לאחר הנאום הארוך]
הנה אם כן ,נראה לנו, כי ספר דברים בהיותו משנה תורה במובן זה שהוא גם סיכומה של התורה [לאחר ארבעים שנה] אך לא רק סתם סיכום תמציתי אלא בעל ערך מוסף כאמור של "באר"
ועתה ניצטווה כאמור יהושוע להוסיף גם כאמור "היטב" שכאמור אוי לו לדור שאין הוא מוסיף ומאיר את התורה גם בזרקורים שלו עצמו.
ענין אחר ולא פחות חשוב
הוא עיקר המסר הרעיוני שעומד מאוחרי ענין זה של תורה כתובה על אבנים ודווקא בהר עיבל
אלא שביקשה תורה לומר לנו ודווקא על סיפה של ארץ ישראל
כי בשונה מכל הארצות כל אבן בנין בארץ ישראל נושאת כך או אחרת לא רק ערך סגולי של קדושה
אלא גם מן צופן רעיוני של תורת ישראל.
ועוד ביקשה התורה ללמדינו כי דווקא במקום שהקללות נערמות באותו ההר של הקללות – הר עיבל
שם בדיוק צריך שוב ושוב לנסות לבנות בנין חדש, לרענן את אבני הבנין הישנות באותם ערכי תורה רעננים
ולא עוד שהתורה בכוונת מכוון הורתה לכתוב את דברי התורה על שיד
ללמדך כי התורה צריכה לשוב להכתב ולהתחדש בבחינת "באר היטב", כל אימת שהשיד נשר או ששיני הזמן הקהו את הכיתוב
ועוד יש להעיר כי ביקשה גם התורה לחדד את המדרג הברור
ישנים אבנים שהמכתב הוא באצבע אלוקים והם שני לוחות הברית מכתב שקיים לנצח נצחים ולעולם לא נמחה ולא משתנה
לא כן יתר התורה הנכתבת כאמור דווקא על אבנם משויידות ועל ידי בני אדם .
שכל דור ודור ו"כתב ידו" והארותיו
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת ,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה
תוצאות חיים של גאולה
