אברהם מגיע לארץ והוא רוצה ומתכוון לבנות מזבח ראשי אחד ולהפוך אותו למוקד של "קריאה בשם ה´" [יסוד הקורבן זניח ומימושו נדחה. ולכן גם אין זכר להקרבה ממש].
ממקומו הראשון הוא נאלץ לזנוח את המזבח הראשון, מבלי שמימש את יעודו של "קריאה בשם ה´".
הוא מעתיקו למקום הבא: בין בית אל והעי. שם בנה את המזבח הראשון שהפך לבר קיימא ואכן קרא עליו בשם ה´.
וכך לאחר עלייתו ממצרים, הוא גם שב לאותו המזבח הראשי בעיניו.
לאחר הפרידה מלוט התחדד לאברהם כי מדובר בירושה כוללת של הארץ כולה ולעולמי עד וברור היה לאברהם שבנסיבות אלה מוקדם ליחד מקום למזבח ראשי.
ולכן הפעם בנה סתם מזבח ביניים, בלי יומרות מיוחדות.["ויבן שם מזבח לה´"]
בהמשך יבקש אברהם לנצל גם אלמנט פולחני אלילי של נטיעת אשל לקרוא בשם ה´.
רק בהר המוריה תחת בנו הגיע סוף סוף אברהם למקום המזבח הראשי ורק שם לראשונה הקריב קורבן בארץ ישראל.
מחמת הקיצור לא פירטנו ענין המילה : "שם" המופיעה שוב ושוב.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח , אנא חמישה לצדקה