הבלון עזב את ידי והתעופף באויר החלום נשבר לרסיסים וניפץ את מחשבותי הסומק נמחק ואתו פג הטוהר האופק התרחק ונמוג הזוהר. כוכב השבת השתקף בעיניך והאיר את מחשבותיך כשהפלגת במפרשים לבנים אל נמלי הזיכרון והשכחה. גשר העץ הרעוע היה יותר בטוח ממך כשרעם הד קולך והרעיד את הנהר מתחתיו והשמש השורפת מעליו הביטה ושמחה לאידי.