יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
פורש אתה בפנינו תקופה רומנטית שבה גרמניה ידעה נאורות וקדמה לפני ששקעה בתהומות השנאה של אמצע המאה העשרים.
מנדלסון ברתולדי פליקס (1809-1847) אחד ממייצגיה המובהקים.
[ליצירה]
פותח במילה "בוגדת" המרוחה על הכותרת כמו כותרת עיתונאית.
בהמשך הסבר לכתורת זו ובסוף מן השלמה שאומרת:
אני בעצם לא צריכה את הדבר הראשון שעמדתי עליו, יש לי דבר אחר, לא פחות טוב.
[ליצירה]
אמרת משהו מאוד נכון במשפט:
"מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה"
יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל
תגובות