לִקְפּוֹץ לַמַיִם רִאשוֹן
לְהַטִיל סָפֵק
זֶה תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת
נַחְשוֹן
אוֹ עֲמָלֵק
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה לכם, יקרים. התגובות של כולכם חיממו את ליבי וריגשו אותי מאד. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבינה שיש המשך? אם כן, אני מחכה מאד לקרוא אותו. אני חושבת שההצגה של הדמות הרבה יותר מדי מהירה. תני לנו לנסות להכיר את שיר קצת בעצמנו לפני שאת פורטת אותה לתכונות אופי מוגדרות, ובעיקר לפני שאת מגדירה אותה כ"אחרת מהסביבה". [ליצירה]
- [ליצירה] הדס!!!!!!!!!!! רק בגלל שאני בחדר של האחיות שלי, ושעכשיו 00:30 בלילה, נמנעתי מלצווח בקול-חזרת אלינו!!! עכשיו אני הולכת לקרוא את השיר, פשוט הייתי צריכה שניה להירגע מעצם זה שפרסמת... חזרתי. אהבתי את השיר הזה, לא כאילו שיש אופציה אחרת. אני חושבת שיש בו עדינות, יותר מבשאר השירים שלך. ויש בו משהו נתן יונתני, לא רק בגלל הנושא (ימקונכיותחוף) גם בזרימה של המילים. והוא יפה, וחופי מאד. ואהבתי בעיקר את הביטויים הכה-הדסיים: הלילה שהוא קצף-רוח, רעש חשוף קונכיות, והשמיים השמוטים. [ליצירה]
- [ליצירה] "ששיחרור וחופש יהיו מנת-חלקם של העמים. שיכון שיוויון לדורות;" (שמואל ירושלמי) "כל המדבר על המוסר והחופש הנו רמאי; כל ההוגה בחופש הביטוי, הנו צנזור הכי גדול" (הנ"ל) [ליצירה]
- [ליצירה] זה בסדר, שמואל. אף אחד לא יעשה לך כלום. אתה פחות מזיק מכפי שהיית רוצה להיות, ומכפי שאתה נהנה לחשוב שאתה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין טעם בגאוות יחידה ללא בסיס. אם החינוך של סקטור אחר הוא טוב יותר, מי אני שאפקיר את חינוך ילדיי למען גאווה? [ליצירה]
- [ליצירה] אינטימיות גדולה מולידה כאב עצום. (מתוך אחד מדפי הבוקר.) וטוב, טוב שאת את, טוב שבתמימות, עדיין ואחרי הכל. שנה של טוב. טוב מטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה שוב הסכיזופרניה של מר ירושלמי.. לאחר אין ספור שירי הלל למלחמת הצבא הרוסי בגרמני, ומספר השואף לאינסוף של קריאות לקרב דמים, תוך שימוש בגרזנים, אתים, והטבעות, של הפרולטריון נגד הקאפיטליזם, הנה שוב מופיע שמואל רודף השלום, הפאציפיסט שאינו יודע אלימות מהי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדיון ביניהם - קטע גדול! ("אדוני ידע את זה מראש?") המריבה עם התוכי נראית לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הוא אומר בפרוש שבדעתו לשאת יותר מאישה אחת (אם כי טרם הבנתי מה מקומו של טקס הנישואין בהשקפותיו של ירושלמי) - השאלה היא האם ירושלמי ישאל את דעת אשתו אם ימצא חן בעיניה שישא עוד אחת. במידה ולא - הרי שזהו ניצול מצדו. (אגב, לפי ההלכה היהודית שהזכרת, גבר אינו יכול לשאת אישה שניה ללא הסכמת הראשונה, וכך זה היה תמיד, עד לחרם דרבנו גרשום.) ובמידה שהיא לא תסכים - הרי שהיא תהפוך למושא מאה שירים לפחות על דיכוי, כליאה ולא זוכרת מה עוד.. [ליצירה]
תגובות