ודומה כי חיי
(לאחרונה),
כמו כתובים על נייר.
בכתב רצוף
שורות שורות
של מטאפורות.
ואני?
קוראת,
מחפשת שם בפנים
את חיי.
היא טובה מאוד, המשוררת הזאת.
ואיפה את?
קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (:
כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב...
מ צ ו י י ן
ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...)
אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה.
יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם.
ולגבי עצמי... ובכן...
רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...)
קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר.
סוערה-פנסאית-פלורנס...
[ליצירה]
...
קודם כל, ברכותיי לי על השתייכותי לקליקה, מעולם לא ידעתי שאני משתייכת לאחת כזאת... (:
כשכתבתי שם (..) על ביקורת וסינון, התכוונתי בעיקר לדברים שהם ממש שליליים. נכון שיש יוצרים טובים יותר וטובים פחות, וגם לטובים פחות יש מקום כאן בינינו (אני מחשיבה את עצמי ביניהם, אגב...). אבל יש דברים שהן מבחינה אומנותית והן מבחינת תוכנם, ממש לא שייכים לכאן. ובין הדברים האלה נמצאות גם יצירות מדהימות, אגב...
[ליצירה]
מצויין.
מ צ ו י י ן
ואת זה אני אומרת בלי להיות בקליקה שלך (...)
אני גם לא חושבת ש"ביקורת" לכל יוצר או יצירה נאמרה פה.
יש יוצרים שטוב להם עם מה שהוציאו מתחת ידם.
ולגבי עצמי... ובכן...
רבות הפעמים שאני חשה בדיוק כתחושות הנ"לו (להבהרה למילה הנ"לו- אני מפנה את כולם למילון העיברית של מישי, למעלה משמאל, בכפתור הצהוב...)
קבלי ח"ח מתקרבת, זה בהחלט נהדר.
סוערה-פנסאית-פלורנס...
[ליצירה]
..
התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה.
ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר.
ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים.
---
דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת..
[ליצירה]
...
היי, מוכת ירח--
אני מסכימה שההערה של לותנת לא היתה עמוסה בטאקט, אבל עדיין... כשאת מפרסמת יצירות אינטימיות במקום ציבורי, את צריכה לצפות גם לתגובות מעין אלה.
ככה זה כשנחשפים.
לגבי היצירה עצמה... קשה לי להגיב על זה. אבל מאוד כאב לי לקרוא.
תגובות