על רגל אחת
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה שיר נפלא. פשוט- פשוט אך כ"כ מעודד ומעורר תקווה, יופי וחיים. רק הסתייגות קטנטנה- הסיום היה יכול להיות מעט יותר סימפטי וחיובי... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים.. אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו.. מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] אם יצא שיר כזה מעט ליבך, כנראה שאתה לא רק במפתן, אלא ממש בתוך הבית... שיר נוגע. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ציור מקסים וקסום, מלא צבע וחיים. מאוד אהבתי, רק לא הבנתי את הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר יקר! אכן יש יופי בהרהור לא מנותב, גם אני, רוב ככל שירי נכתבו בספונטניות, ואם תרצה בהתפרצות- בלי ניתוב מדוייק. אבל- כל עוד אדם כותב לעצמו דברים כאלו, שבלשון המעטה הם לא ממש חיוביים, זה בסדר גמור, ואף טובה פריקת עול מנשיאת העול בבטן. אך כשהוא מחליט לבוא ולפרסם זאת לרבים- יש לו פה אמירה. יש פה אחריות מסויימת כלפי הקוראים שיקראו זאת. כאן, לענ"ד, צריך להיזהר. כאן צריך להישמר מפני פגעים, ולו זעירים, שעלולים לפגוע במי מנפשות הקוראים. במיוחד כשמדובר בנושא כה כללי, שמשותף לכולם, כחתונה. כמו"כ שיר זה נכתב בשפה כללית ולא כתאור ארוע אישי, מה שיכול יותר לדבר לכולם. לסיום, שלא תבין, אני איתך בכאבך, הבאמת כואב. הכי כואב, אני בטוח. אך בא ננסה להפוך כאב לאור, ולו ע"י שננסה לסיים באופטימיות, שלא תקרין רק לכולם, אלא גם ובמיוחד לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין, רק לא הבנתי את השורותיים האחרונות, שמן הסתם הן הן גולת הכותרת. מה הקשר ללוט ובנותיו?? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב! רצוף תיאורים מעניינים והעיקר- נוגעים. אין כמו החורף כדי לבנות תהליכים. עמוקים, ממושכים, שלמים. לאט, לאט. בפנים. שבירה למען בנייה. [ליצירה]
תגובות