על רגל אחת
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב יפה קשה וכואב. ואמיתי. אמיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא יצירה נפלאה ומעוררת את נימי הנפש העדינים! נוטפת יופי עדין, ואם אפשר לומר- רוחני... [ליצירה]
- [ליצירה] שנזכה... [ליצירה]
- [ליצירה] נורא!!! עד שקראתי את הבית האחרון הכל היה נראה נחמד, והנה באו שלוש שורות ששברו את הכל... שים לב אביתר, זה לא "קצת יאוש". זה נשמע יותר כמו נבואת חורבן. כדאי שתדייק במילותיך. צר לי לדבר כך, אני ממש לא מהביקורתיים, אך יצירות שכאלו לא יבואו ויתנו מאומה לאיש, כי אם להיפך. כתיבתך טובה, מעניינת ומושכת. אני מאחל ומברך שתנתב אותה אך לאפיקים חיוביים ומועילים... [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר יקר! אכן יש יופי בהרהור לא מנותב, גם אני, רוב ככל שירי נכתבו בספונטניות, ואם תרצה בהתפרצות- בלי ניתוב מדוייק. אבל- כל עוד אדם כותב לעצמו דברים כאלו, שבלשון המעטה הם לא ממש חיוביים, זה בסדר גמור, ואף טובה פריקת עול מנשיאת העול בבטן. אך כשהוא מחליט לבוא ולפרסם זאת לרבים- יש לו פה אמירה. יש פה אחריות מסויימת כלפי הקוראים שיקראו זאת. כאן, לענ"ד, צריך להיזהר. כאן צריך להישמר מפני פגעים, ולו זעירים, שעלולים לפגוע במי מנפשות הקוראים. במיוחד כשמדובר בנושא כה כללי, שמשותף לכולם, כחתונה. כמו"כ שיר זה נכתב בשפה כללית ולא כתאור ארוע אישי, מה שיכול יותר לדבר לכולם. לסיום, שלא תבין, אני איתך בכאבך, הבאמת כואב. הכי כואב, אני בטוח. אך בא ננסה להפוך כאב לאור, ולו ע"י שננסה לסיים באופטימיות, שלא תקרין רק לכולם, אלא גם ובמיוחד לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. במיוחד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים.. אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו.. מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
תגובות