[ליצירה]
יופי !
רק הייתי משנה קצת את החלוקה לבתים. מצא חן בעיניי מאד המבנה הקודם של סטרופות קצרות, צמדי שורות כל בית, עמיחיִי כזה. כלומר מפריע לי פתאום הגוש הזה באמצע השיר ה"רזה". לכן:
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- מפספסות אותך (*כאמור מעדיף סדר מילים זה)
ושוב בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה. ושוב את. ושוב. אני. ואת.
רבים.
[ליצירה]
לדאוג ? ממש לא :)
את יכולה להרגע :)
קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד.
אין מה לדאוג.
חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר.
[ליצירה]
הייתי חייב להגיב
משום שהשיר הזה משך אותי וקסם לי,
הגם שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו המופשטת,
אבל החגיגיות הרקובה שבטקס טרום-שלושים שלו, היא פשוט נפלאה, והוא מלא בדברים נפלאים כמו "פתק-כתל-סודי" ושלל פעלים נהדרים :)
איזה כיף לפתוח ככה את יום שבת.
[ליצירה]
תודה על התגובות
באמת המון תודה, תגובות חמות, מרגשות ומשכילות.
1. *מתקרבת* - תודה על ההצעה... היית מופתעת לגלות עד כמה קרבתי לדת גדולה משהאנשים כאן מעלים על דעתם, ומכאן גם האפשרות שלי - באם הייתי רוצה בכך - לספוג אווירה יהודית דתית בכל רגע נתון.
2. זר - תודה על הטעימה הנהדרת מעגנון ומאשרי; מאחר שאני לא טוב בבחירת כותרות ובחרתי את הדבר הכי פשוט שעלה לי בראש, אחליף בשמחה את הכותרת לפי הצעתך, כי זה נראה לי מתאים.
ושוב, תודה.
תגובות