בְּגַנִּי נְטַעְתִּיהָ וּבַגֶּנִים שֶׁלִּי הִיא נִטְּעָה מֵעַצְמָהּ הַשָּׁנִים שֶׁל יַלְדוּתִי רְווּיוֹת מִלִּים וּצְלִילִים שֶׁרָקְחָה וְרָקְמָה עוֹד בְּטֶרֶם הֱיוֹתִי. בְּבֵית סָבִי וְסָבָתִי בֵּין שְׁתִילִים בַּעֲרוּגָה לְתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהַדֶּשֶׁן מֵהַרַדְיוֹ הַרָחוֹק הִיא לוֹחֶשֶׁת: אוֹתִיוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְהָמוֹן אוֹרְחִים בַּקַּיִץ וִירוּשָׁלַיִם, וּבוֹרוֹת הַמַּיִם וְהַכְּפָר וְהָעִיר וְהַבַּיִת. וַאֲפִלּוּ הֵם הַשְּׁנַיִם בְּצֵל שִׁירֶיהָ גָּדְלוּ וְהָרוּ לִצְלִילָם אֶת אִמִּי שֶׁהָרְתָּה הִיא אוֹתִי בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁנַּפְשָׁה אֲפוּפָה בַּשִּׁירָה הַצְּרוּפָה - כָּךְ בְּדָמִי מְשׂוֹרָגִים פֹּארוֹת שִׁירָתָהּ בְּתוֹרָשָׁה לְדוֹרוֹת. אַחֶרֶת אֵיךְ יֻסְבָּר מַדּוּעַ כְּשֶׁמִבְּלִי מֵשִׂים אֲנִי שׁוֹרֵק אוֹ מְזַמְזֵם תָּמִיד זֶה שִׁיר מִפְּרִי עֵטָהּ שֶׁכְּמוֹ בְּרֵרַת מֶחְדָּל נִזְרַע בִּגְרוֹנִי וּבְלִבִּי נִשְׁתַּל. הֵן עֲבוּרִי נָעֳמִי שֶׁמֶר עוֹדֵנָה חָיָה וְנוֹשֶׁמֶת וּבְכֹל אֲשֶר הַזֶּמֶר יוֹלִיכֵנִי הִיא תִּשָּׁאֵר אֵצְלִי עָמֹק בַּגֶּנִים. ט' ניסן תשס"ד, 28 יוני 2004