*
רסיסי זרע של בוקר שבת
טריים ועליזים
נתלים כמו טל על עשב-בטני
וחושבים עליך
וקוראים מפי שמך
ושונאים דמותך.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 3 ראשונות חזקות. ה3 אחר כך מחלישות. יש פה התחלה מעולה לשיר חזק [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] רסיסי זרע על דו המשמעות אשר בהן זה מצויין. טל, יצירה, פוריות מבט אל השמים ב- "וחושבים עליך וקוראים מפי שמך" וחזרה אל הנמענת "ושונאים דמותך." צלם אלוהים שאכזב בדמות נמענת אהובה. כך לקריאתי המסוייגת כי השיר לא מנוקד. והשיר חזק וטוב. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] גם לדעתי זהו שיר טוב מאוד. אותנטי, תמציתי והשורה האחרונה חזקה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ניקוד צודקת, התעצלתי לנקד וזה לא טוב. :) ואולי זה כן טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] לא שאלה אם זה טוב או לא. פשוט התלבטתי בהבנה שלי את השיר כי נפתחו בפניי מספר אפשרויות ובחרתי באחת. לא שאלה של טוב או לא שאלה של דיוק. עד כמה אתה מעוניין בהבנת הקורא זהה ל-מה שניסית להעביר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו זה נפלא פשוט מצער שזה כה קצר... [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר אריאל ? רחמנא ליצלן? [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה להגיד שזה פשוט שווה המלצה ! כמו הרבה דברים, לדעתי, של גיל (למרות שהוא לא מסכים איתי בד"כ). כל כך מעט נכתב בנושא, וזה דווקא כל כך רלוונטי במיוחד לנו, כותבי השירה באינטרנט. בהקשר זה, הייתי לא מזמן בכנס על שירה מקוונת, וחולקו שם דוגמאות של ז'אנר שירה-אינטרנטית. זה די מגניב. וגם - דנו שם בסוגיה הפיזית של כתיבה על מחשב. זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, טען שזה משנה את כל יחסי הכוחות, שכן בכתיבה רגילה רוכן המשורר מעל הדף, וכמו כובש אותו, ואילו במחשב זה קצת כמו לחזור לציורי המערות, כשיצרו במאונך, והוא מרגיש לפעמים כאילו המסך שניצב מולו אפילו קצת מאיים. גם לעניין ההיסוס עם העט מעל הנייר, ההתחלה של כתיבה והמחיקה הוא התייחס, בניגוד להקלדה והמחיקה במחשב. אולי זה נשמע קצת תמוה, אבל אני מניח שיש אי אילו השלכות פסיכולוגיות לעניין הפיזי הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה ומעניין. מרשה לעצמי לנחש איזו סיטואציה הולידה שיר כזה. אני, כשקראתי, ישר חשבתי על אלתרמן ואורלנד ושות' יושבים ב"כסית" לפני 50 שנה וכותבים את שיריהם הגדולים. בהחלט מעניינת מחזוריות העולם בדברים הקטנים והאנושיים הללו. להתראות בקפה :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] :-) איזה יופי לגלות שאותה שקיעה נגעה באותו זמן בעוד מישהו, נגיעה שהולידה שיר... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים שימוש מיוחד בצירופי מילים והרעיון הכללי גם מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה פששש, שיר מורכב ועמוק. אני לא רואה מקום להלצות ולניסיונות שירה של השיר... לא מובן לי הלך הרוח המבודח של הכותב. [ליצירה]
- [ליצירה] לגיטימי ומובן. [ליצירה]
- [ליצירה] נגעת ללבי מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר. וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) ) תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך: "ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה". ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אוי חברים, אילו ידעתם מה עומד מאחורי כל זה... בשלב זה רק אומר לכם זאת: הרווח בין המילה האחרונה לבין סימן השאלה אינו מקרי, וגם לא הסוגריים על המילה הראשונה... [ליצירה]
תגובות