אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
- אהבה חיפאית
- רומיאו ויוליה / מארק קנופפלר
- על פרשות דרכים קשות
- שובע 2
- "על גבול הים האחרון..." - לזכר נתן יונתן
קשור אלי
- [ליצירה] איזו שורה אחרונה מפתיעה ולא צפויה :) אחלה פאנצ'ליין... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה ושוב תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה השיר יפה בפני עצמו, לאו דווקא כהספד. מישהו יכול לעדכן אותי במתרחש? מה "השיג מותו"? מה מתחולל? תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לדאוג ? ממש לא :) את יכולה להרגע :) קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד. אין מה לדאוג. חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אימייל שלום, היתי רוצה לדעת מה המייל שלך אם אפשר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב שיר טוב ורהוט וכאוב. מצמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] בגני נטעתיך את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה זורם, מתפתח, שנון, ובעיקר נכון. אני רואה כל יום כאלו ברחוב, באוטובוס, ולבי נכמר. ילדות טובות שמזיקות לעצמן בכל מני דרכים כדי לדמות לאיזו פרסומת לא מציאותית. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] :) תודה רבה! [ליצירה]
תגובות