אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ.. אני אקח את זה כמחמאה, אבל איכשהו ההרגשה שלי היא שזה מתאים לשירי ילדים, שזה קליל כזה, גובל בטפשי :) [ליצירה]
- [ליצירה] אימייל שלום, היתי רוצה לדעת מה המייל שלך אם אפשר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה שיר... בדיוק מה ששיר שמסתיים ככה צריך להיות ! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לבעז@ הומרוס וקוהלת קשורים מהטעם ששניהם כתבו ותיעדו מאורעות בדויים או אמיתיים, לא משנה לצורך העניין. ובזכות כך נכנסו בעצם להיסטוריה, מה שמבקש גם מחבר השיר הפשוט והצנוע הנ"ל, שהוא סתם אחד העם... ומבחינת השיר - הבית השני מתייחס למלחמת טרויה כפי שמוזכרת אצל הומרוס; ומקושרת באמצעות הבית השני גם לקהלת / שלמה שמיוחס לו גם ספר משלי, ממנו הציטוט על התחבולות, והוא גם זה שאמר עת מלחמה ועת שלום... לדעתי מאד מאד קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי לראות שפרסמת את השיר(ים) הנפלא(ים) הזה(אלה). כל כך מלאי קסם, שניהם ביחד וכל אחד לחוד. וכן, מצטרף להכרזת השובבות של מישהו פה. ארז :) [ליצירה]
- [ליצירה] איך אהבתי שיר כלבבי. !!! [ליצירה]
- [ליצירה] גדול. הנשיקות נשיקות פרידה של לוחמים מאהובות ? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב כל כך דברים כאלה....תיעודים כל כך מדוייקים ובזמן אמת לכאורה... או שלא לכאורה... ועדיין - זה שיר. זה נפלא. זה סוג היצירות שמעבירות בי רעד. אולי כי ברור שכל אחד היה במליון ואחד מצבים כאלה בדיוק, וכל אחד בוחר לכתוב את השיר שלו על שבר אחר מהשלם. [ליצירה]
- [ליצירה] לדאוג ? ממש לא :) את יכולה להרגע :) קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד. אין מה לדאוג. חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר. [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
תגובות