תואר ראות
עיפות תופיע
רוע עורב
ואהוב בו האוב
איילה תועה
-
טועה, תועה ותוהה.
מתפלספת סתומה.
אאוטסיידרית שמתיימרת למרוד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יווווו איזה יופייייי!!אין מיליםםם!!כל כך הרבה אמרת בכל כך קצת...מדהים פשוט!תודה..=] [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! לא הכרתי את הפלינדרום, תודה על שהפגשת בינינו, למרות שאני לא חושב שאוכל להשתוות ליצירה כזאת. מענג ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא לגמרי פולינדרומי.. וגם לא ממש הבנתי את המשמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו. ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא. פורים שמח לכולם!! רק בשמחה! [ליצירה]
- [ליצירה] שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק! בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי. חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (: חודש אדר שמח במיוחד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. בתוך עם שהתרגל לעצב ותלונות, ולהגדיר כל דבר כחוצפה.. מופיעה נערה מאושרת ומצפצפת על הציפיות מהנוער לרגע, מצפצפת על ההטפות- ומורדת בעצם אושרה. ואף המספרת לא רואה את החרא והרחמים העצמיים בם שקועה המדינה, ומתייחסת לנערה בזלזול.. כאילו פושעת היא על היותה שמחה. וזה מוכר. וזה עצוב. וזה מציאותי. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אומר הרבה. אבל אולי אני לא מתלהבת כי שירה אקטואלית ופוליטית בכלל, ומכוונת נגד אנשים בפרט *מגעילה* אותי. נראה שאתה משתדל מדי לחרוז. חרוזים אינם הכרחיים, וכשאתה רוצה להעביר מסר כלשהו (קדימה הם מפלגה של אנשים מפלסטיק, שרק בצע כסף מזיז להם? משהו כזה?) חריזה מאומצת יכולה להוריד מערך השיר.. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא חן בעיניי. כתיבה נהדרת, סיטואציה מוכרת. יום יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי והיתה לי ספריה להתחבא מאחוריה. קראתי את כתביה. (תקרא, תקרא, אולי תרגיש כמו איזה בת 12, אבל אנה הייתה גם חת'כת סופרת) היתה מתאימה לתקופה הזו ( חלפו 60 שנה, בכל זאת) יופי. כמו שייקספיר- timeless. -אגב, קצת שרצתי ורבצתי פה, מקווה שזה בסדר.- [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. מצחיק. מחוכם. רק נדמה שזה קצת קטוע באמצע.. בכל אופן, שתהיה לראש ולא לזנב. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה עצור. כמה מוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. לא יכולתי שלא להזכר ב-1984 של ג'ורג' אורוול. בחיי, כתבת כאן גאונות. יפה השימוש בילד שישאל שאלות כסמל לתמימות. השמות החוצניקים גם העידו על התרחקות.. ובנה של ג'ניפר - כאילו חזרה לשורשים, אבל לא בדיוק- "נמרוד", אולי גם בא לרמוז על כל זה המוזיאון, למרות אי האנושיות ששררה שם. ואיך שהאם התכעסה דווקא כששאל מה זה מוסרי, מדויק להפליא. מצא חן בעיניי מאד. הלוואי והעתיד יהיה שונה מזה שתארת. יום נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת. [ליצירה]
תגובות