א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
אז ככה:
א. תודות. תמיד מרגש לדעת שהיצירה שלי מצאה חן בעיני מישהו.
ו-ב. נכון, זו בעצם גירסא שלי לפלינדרום. אני לא בדיוק אבן עזרא, ואלה הרבה פלינרומים (תכף אשנה לרבים בכותרת). תראה את זה כ"פרי סטייל". הרי זו שירה מודרנית, בכל זאת. ותור הזהב מאחורינו. ואשר לפירוש, אני לא נוהגת להסביר או לפרש. בגדול, אומר, זו לא נבואה לעתיד לבוא.
פורים שמח לכולם!!
רק בשמחה!
[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
מצוין. סוג של פירמידה כפולה.
"משרפת החיים" מזכיר לי את חיים חפר בשירו העוסק באותו נושא, "מרכבות המוות", לכן לא אהבתי את הצירוף. נראה לי שאול ולא באמת שייך. חוצמזה, שמשרפה זה קוד לשואה.
אין צורך בהסבר בסוגריים, (דם). השאר מצא חן בעיניי.
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
עצוב. תמיד התפכחות שזרעה החברה מעציבה.
כילדה אני לא בטוחה שהיה סיכוי שאזדהה, אבל זה מן הסתם מה שבסופו של דבר יהיה, סופו של כל ילד.
"להקות שלמות מעבר לגדר", מצא חן בעיניי.
שבוע טוב.
[ליצירה]
יפה, פשוט מילים יפות.
אבל,
אין פה איזה סיום מלהיב, או עיצוב מחושב. כאילו השארת את השיר קצת לא גמור. ומהשיר לא מצטיירת איזו תמונה שלמה; הרבה מילים שאומרות אותו הדבר. האפשרויות, לטעמי, רבות מדי.
אך הכתיבה נהדרת.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
[ליצירה]
מבחינת התוכן
נדמה שכאילו רצית לתאר כמה נורא להיות בהמה בכלל. ומה שיצא לך זה: לא מרחמים על חזירים, ואת חששותיה של פרה. וזה קצת הרבה מבולגן.
גם נראה לי קצת משונה שהפרה לא נרגזה כי חלבו אותה ככה. זה בעצם די הקלה, כי היא מתמלאת בחלב. אבל הייתי בקיץ ברפת, וזה היה די זוועתי. לא רק מבחינת הריחות והמראות. אלא גם איך שזה היה. ממש ריחמתי עליהן; הן ישנו על מצע משותף של החרא שלהן, ותוך כדי הליכה, הוסיפו לו נוזלים ומוצקים לא ממש מוצקים. וזה רק איפה שהן ישנו. כדי לחלוב אותן מתיזים להן יוד על העטינים, ונראה שהן לא ממש אוהבות את זה, לפעמים הן בועטות.
בנוסף, לא נראה לי שהן ממש מקבלות את כל זה באהבה. מבט אחד מהעיניים העצלות-רוגזות שלהן ואת חושבת אחרת.
הרעיון יפה. אך אם רצית לזעזע, יש לך את הלולים, את עגלי החלב, את הדגים..
צורות הגידול וההרג מזעזעות.
אני מבינה שהרעיון הוא בכלל לא לאכול בע"ח. ואני, אישית, חולקת. אבל אם תציגי מראות מזעזעים. המסר שלך גם יבוא בעצם עם הסבר יותר חד.
(יש מצב שאני מקשקשת)
איילה.
תגובות