זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גלריה של היסטוריה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו "ומבטיח אני לך" המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לי נראה כי הכיבוש הוא כקתרזיס עבורך ועבור השמאל הקיצוני מיליטנטי, שאלמלא כן לא הייתם יודעים את נפשכם הכיצד לתעל אל תחושות האשם הכבדות שלכם על היותכם קיימים כאן על אף הכל. מיותר לציין כי תחושות אשם היו מנת חלקם של יהודים רבים בכל מהלך ההיסטוריה, עוד לפני היות ה"כיבוש" [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מדבר כמו נטורי קרתא " השלטון הציוני...." וזה רק מוכיח כמה שני הקצוות מאוד קרובים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממש ממש מוכר שגרת ההמתנה לאוטובוס הנמשכת כל כך הרבה עד כי יכולה לפגום בתכנון היומי שלך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] על לא דבר, בתקווה לשירך הבא [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן :-) זהו שיר רבדים על איש שאירוע מסויים גורם לו לחזור אחרוה ולפגוש את הנער שבו, הנער תמיד היה שם אלא שהוא נשכח במרוצת הזמן ועתה יצא מתוך האיש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- איך תביא את אוורורה לירושלים ואין תעלה או נהר המוליך מימיו אל העיר, (חוץ מן הגיחון) בשביל זה תצטרך לחצוב תעלה מפחידה ועמוקה! או שמא לא ביקרת בירושלים ואתה סבור (לפי ציורים עתיקים) כי העיר מוקפת מים או שמא אתה אמון על הפסוק שאומר כי ביום ההוא יבקע ההר לשניים ומימיו יזרומו אל הים האחרון ,וכנראה זו הזדמנות הפצץ שלך על מנת להשיט את האוורורה נגד הזרם עד לעיר... [ליצירה]
- [ליצירה] משירת המיתולוגיה אל שירת המקלדת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה בת חיוך,שובה לב.כמה פעמים קרה לכם שישבתם ליד בחור או בחרוה נחמדת באוטובוס,התפתחה שיחה נחמדת ומשום מה חששתם לקחת פרטים? :-) [ליצירה]
תגובות