פתיתים רכים של
שלג
לבן מבעד לחלון
ערפל שם
ילד הוא מביט בחלוני
לרגע כאילו
ראה
ואחר נעלמה
עצמי.
joy
-
אני באה מן המקום, בו השמש לעולם איננה שוקעת.
אני נמצאת במקום בו השמש לא שוקעת לעולם.
ודרכי, ופניי, וליבי אל המקום בו השמש זורחת תמיד, המקום בו השמש לא תשקע לעולם.
נשמת העולם.
וזה סימן, שעוד יש, עוד יש אהבה. אני פה, אני ערה .)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כואב קצת לקראת הסוף. פשוט ונקי, כמו זיכרון טהור, כמו נגיעת החוף בים.. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק כובש, פשוט מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] חרוזים נחמדים, שיר זורם עד הסוף ולאחריו- וכמו שאמר אחד ממדריכי כתיבה יוצרת- תכתבו רק כשעומד לכם.. והצדק איתו. מכירה את ההרגשה, ובכ"ז גם כשאין מוזה נראה שיצא לא רע בכלל. ערב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יו.אני עוד מעכלת את שירייך.כה מעטים וכה חזקים.הלוואי והייתי ניחנת בפשטות נקיה כזו ללות כל שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע, שאתה כבר מכיר המלאך המסתורי שלך. או שאין כל זה אלא זיכרון מעולם אחר? [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. בשורות קצרות המבקשות להביע.. עוד קצת, רק עוד קצת.. ואז זה יגיע.. וכך - גם נחתם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש דברים כמו שתיקה, שאומרת הכל, ואין פחד מאי הבנה.. שם הכל גלוי וידוע, ובלעדי, ופרטי, ושל העולם אבל גם רק של שני אנשים.. .) [ליצירה]
- [ליצירה] צריחות שצרחתי נואשת כואבת , בשעות מצוקה ואובדן הפכו למחרוזת שירים מלבבת, לספר שירי הלבן. נגלו חביונות לא גיליתי לרע, נחשף החתום בי באש ואת תוגתו של הלב הכורע, יש כל במנוחה תמשש. (רחל המשוררת) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מהמם. בצדק אמרת, המילים תופסות מקום. את מקום השתיקה, כי דווקא בשקט הזה בין שניים, האהבה הופכת לרגש וצבע. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שההפך אחד הדברים היפים ביותר הוא העובדה שהשירים נקראים כמנגינה בנשימה אחת כמו שנכתבו.. כמו הרגש. לפעמים גם הפשטות נאבקת על עצמה... [ליצירה]
תגובות