[ליצירה]
התמונה יפה ומעניינת, האמת שמה שמשך את תשומת ליבי יותר מהצל החוצה אלו התריסים, אחד פתוח וחברו מוגף, חצי חצי, נותן למעט אור להיסתנן אך עדיין נשאר סגור לעולם.
[ליצירה]
חופים שם לפעמים
התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה.
שבוע טוב
חלמונית
~~~~~~~~~~~~~~~
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
[ליצירה]
אחח, כמה פוטנציאל....
אך איזה פספוס.
הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר.
ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע.
עלה והצלח....
[ליצירה]
מכאן חייבים רק לטפס למעלה, אין מקום לפיספוסים!
כלנית-
בשיר שלך את שולחת ביקורת חריפה על התנהלות הציבור הדתי לאומי. יש בו אמת מרה וכואבת אך הסף שלו נחרץ מדי, עוד לא הגענו אליו ונראה כאילו את מבקשת אותו. לצד השפל הגדול שכיוון להשאירנו ערומים התגלו תעצומות מחודדות ומיוחדות. ועכשיו, תוך העשיה שלא נגמרה אנו חייבים לחשוב כיצד אנו ממשיכים הלאה ולא נסוגים אחור.
בהצלחה לכולנו!
[ליצירה]
לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן.
[ליצירה]
[ליצירה]
קודם כל זהו שיר יפה
בהתחלה כשקראתי על האש בלבך חשבתי על הסנה שאינו אוכל. אחר כך קראתי שוב וממש נהנתי איך שהשתמשת במים שבאים לאש, הם רוטחים, כמה גאוני.
אבל למה דוקא ההתנכרות מראה אהבה?
ההתנכרות, מה היא עושה? היא מכבה?
בנוסף הייתי משייפת פה את וו החיבור ב- ואם, משנה את ה- הו ל- או, ואז זה יהיה מושלם.
חלמונית
תגובות