[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
אהבתי את אביעד. בעצם אני עדיין אוהב אותו... זה כל כך מוזר לדבר עליו בלשון עבר...
הכרתי אותו עוד כשהוא גר בחיספין, ולפני כמה ימים כשהיה השלושים ולמדנו משניות, קרו דברים גדולים.
זה היה באויר, הדברים הגדולים האלה.
"רגע, למה את חושבת שאת יותר קיימת ממני?"- זה כל כך אביעד..
תודה.
ואביעד, אביעד עדיין כאן והוא תמיד יהיה איתנו.
[ליצירה]
כוכב אחד- תעז! (אתה עז?)
אהבתי.
שני הבתים הראשונים מצויינים. ואני לא יודע כמה כיוונת לזה, אבל האירוניה (שגם כוונת השיר כוונה כבר) לא ממש עובדת. זתומרת כן, אבל קצת ברורה מדי יחסית לשאר השיר. והסוף מעולה, משפט מקושט עם כמה רובדים.
[ליצירה]
שכחתי
אהבתי גם את הדימויים למצח שלהם. כולם אותו דבר, כל אחד מסתיר משמעות אחרת.
והסוף, ברגע הנכון, בלי עלייה מפוארת או הקצנה מטורפת. כאילו ממשיך את הסיפור בפשטות, ומשאיר בפה פעור. פשוט עשוי מצוין.
תגובות