[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
עכשיו השיר אחר.
נכנסה בי מין עצבות שאינה מרפה ממני. [...] נדמה לי, שכולנו יצאנו פצועים, שונים, רגישים יותר, "איכפתיים" יותר, והרבה יותר זקנים. [...] איני יודע אם הרגשה זו היא כאותה שבאה מחמת הגיל. אך זוהי זקנה, בכל אופן - זקנה מיוחדת של צעירים." (יוני נתניהו, לאחר מלחמת ששת הימים).
הרגשת הטיפשות, הזיוף, נוכחת מאד. האשמה עצמית. מלא סתירות מכוונות וכואבות.
'כשאפול לא יהיה מי שירים אותי'. קשה לשירים להרים. אבל מי שיודע לכתוב ככה, אז
[ליצירה]
רעיון גדול..אהבתי את ההתפרשות והשימוש בכל הדף, בהרבה פעמים שימוש בכזה מרחב הוא מיותר וגורע, אבל פה הוא יפיפה. הבחירה של הצבעים יכלה להיות יותר טובה (ושמחה אולי?) בעיני.
בהצלחה!
תגובות