כתול
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בחתונות יש את שמחת האדם הפרטי ויש את שמחת הכלל. אותה שמחת הכלל היא זו שזרה לי. (חלילה לי שלא לקחת חלק בשמחת האדם הפרטי ולשמוח עימו בשמחתו, בעיקר כשמדובר באדם קרוב.) באופן כללי זהו קטע בדוי שנכתב על סמך התרשמות מהחתונה האחרונה שהייתי בה. מה שכן - תמיד בשמחה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מכל השיר שכתבת ישנו משפט אחד שנחרט אצלי "נפל בעת מילוי תמימותו" אכן, כך הם פני הדברים. [ליצירה]
- [ליצירה] חופים שם לפעמים התמונה מדהימה, היא עוצרת בתוכה רגע שמצליח להתמשך בתוכה, הצבעים חיים ונאמנים למקור, והמיקוד מצוי במקום הנכון. יחד עם זאתהשם שנתת לתמונה בעיני ממש לא מתאים לה, אבל זה פרט ממש שולי שלא פוגם באיכות שלה אלא רק צורם לי קצת כי אינסופיות גלים זה לא מה שמרגישים (לפחות אני) כשמביטים בה. שבוע טוב חלמונית ~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה נראה כמו חוף ים שגל כיסה ואישה שעומדת בתוך משהו לא ברור [ליצירה]
- [ליצירה] מתקנים שגיאות כתיב ;) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מזכיר לי... אגדת השמש והירח/אהוד מנור הם סובבים אותה שבעת כוכבי הלכת אך היא בוערת אל חיורון פניו. והוא רחוק כל כך בשמי כדור הארץ אבל נכסף אליה לאש זהב. צל הירח אל פני השמש נמשך תמיד בין יום ובין לילה נוגעים שם למעלה וזה לא די לו לא די לה רק לרגע והלאה. וכך כל יום שנים אין ספור הוא מת באורה היא באורו שקיעה זריחה ורודה אהבה אבודה. לא פעם ביאושם הם מחשיכים לרגע ליקוי ירח וליקוי חמה אך במרדף הזה הם מאירי שמים שבויים במסלולם בלי נחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע הזה ממש עשיר בדימויים אתה מצליח לצייר את התמונות במילים. אך חסר לי חוט שדרה שרוכס את כל השלל הזה לכדי סיפורת. ט"ו בשבט שמח חלמונית [ליצירה]
- [ליצירה] זה קטע נהדר ועצוב. אהבתי את השיבוץ של הפסוקים. הצלחה ואושר לרוב...... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך על שיר-בדיחה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
תגובות