עִרְיוֹנִי
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! עומק שדה מעולה, למרות שאולי היה כדאי לסגור עוד טיפה את הצמצם, כדי שגם קצות הפרח [החוטים הלבנים] יהיו מפוקסים. צבעים יפהפיים. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, רק חבל שהלמעלה קטוע. מה זה..? [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה - זה פרח שנקרא עיריוני והוא פורח בצפון הארץ. זה לא חבל שהלמעלה קטוע כי אז היה יותר מדי שטח מת בתמונה והיא היתה נראת משעממת. העיקר בה הוא התפרחת הפתוחה ועל כן היא מצויה במרכז התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזו חדות וצבעים מודגשים! יש לי חולשה לתצלומים מקרוב כל כך... הצבע והטישטוש של הרקע מתאימים מאד, אבל התאורה טיפה טיפה טעונת שיפור.. תצלמי עוד! בהצלחה המונית חלמונית עומר [ליצירה]
- [ליצירה] עומר- תודה! : ) [ליצירה]
- [ליצירה] שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת. אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח. ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה. תודה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובות של קודם... נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] תפסת את הרגע בחור וזה נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] המשך .... התחלתי לכתוב תגובה והיא ברחה לי ונשלחה בטרם עת ולכן אני כותבת לה המשך...(המחשבים הארורים האלה לפעמים תופסים ישות עצמית) הסיפור שלך כתוב יפה ונוגע בדברים שמנסים לא לחשוב עליהם כי הם מכאיבים מדי. רק דבר אחד לא ממש הבנתי- למה קראת לסיפור שלך "הגדר הטובה" זה לא כל כך בא לידי ביטוי בקטע שכתבת. בכל מצב שיהיה רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, היו לי פעם משקפי שמש שאח של חברה שלי מצא הביא לה והממנה הם התגלגלו אלי, הם שמשו אותי הייטב עד שהתיישבתי עליהם. (למעשה יש לי אוספ סיפורים מהחיים על אבידות ומציאות בתור מאבדת פטאלוגית, והמציאות הזאת עולה על כל דמיון) וכמו תמיד - מה שצריך לקרות קורה בסופו של דבר, משקפי שמש הולכות לאיבוד וגם אנשים מתים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שכתוב נהדר, כל עם והסערות שמתרגשות לבוא בשעריו. המשותף לכל הסערות הוא שכולן (מכל הסוגים) מביאות חורבן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת בדיוק איך להגיב, באילו מילים לתאר את ההתרשמות שלי. אז אסתפק בכך: הקטע כתוב היטב, הוא מצליח להעביר את האויר והאווירה מאותו רגע של חורבן. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת יאוש... [ליצירה]
- [ליצירה] צוחק מי שצוחק אחרון השיר הזה ממש מוצלח יש בו עוצמה וזעקה שנראה כי מטרתה לפקוח את העיניים בכדי שיוכלו לראות את האבסורד. כשראיתי את בתי הכנסת של גוש קטיף מוחרבים ועולים באש מיד עלה גם בי רבי עקיבא ושועליו וצחוקו המהדהד נראה לי כה אקטואלי..... הן עוד ישבו זקנים וזקנות ויבנו ארמונות על הים בחולות גוש קטיף. חורף גשום ומבורך. [ליצירה]
- [ליצירה] אירוני..... כמה אירוני...... [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור יפה ובנוי טוב. ממש אהבתי את הרעיון ואת השימוש בניגודים בין טהור וטמא. (הקפיצות ממש הוסיפו לזה.) היה מוסיף אם הייתי מרחיב מעט את היריעה בעיניין הבן (המצורע) זה קצת חסר בסיפור. בנוסף הסוף לא ממש ברור.... לסיכום: נהנתי מכל מילה. :) בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בדיוק כך. אחרי "לא ממש קשר" אין "פרידה ממש". לא נפרדים רק כשרע, יש גם פרידות כ"שנכון" להפרד אפילו אם ממש טוב. (טוב היה, טוב יהיה ועכשו טוב...) כשמאמינים שבסופו של דבר הכל לטובה אז מצליחים למזער את הרע עד שהוא נעלם מעצמו. ופשוט צריך להתרגל.... [ליצירה]
תגובות