תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
נוריות. אמיתיות לחלוטין. (אחרת מה הטעם?), אלוהים יוצר ואני רק מתעדת. תוכלו למצוא אותן בכל מקום עכשיו, זה שיא זמן הפריחה שלהן. אבל פיות אני לא מבטיחה שתמצאו... :-)
[ליצירה]
תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
[ליצירה]
נוריות. אמיתיות לחלוטין. (אחרת מה הטעם?), אלוהים יוצר ואני רק מתעדת. תוכלו למצוא אותן בכל מקום עכשיו, זה שיא זמן הפריחה שלהן. אבל פיות אני לא מבטיחה שתמצאו... :-)
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו.
תגובות