פניך מנשבות בי שינויים
אני רוצה לעצום את עיני מעיניך
וללמוד תורה
.עוד שתים עשרה שנים
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איילה, מאד נהניתי מהתימצות שאינו צימצום. התחברתי מאד ממקום של אצילות לרצון ללמוד תורה, ולא הצלחתי להרגיש בריחה ללימוד במקום עשיה. וכי לימוד תורה מבטל עשיה? או שמא עשיה אין בה מן התורה? אבל הפלסף באמת לא חשוב לי, נהניתי מן הקטע. (ודעתך בהחלט מענינת). [ליצירה]
- [ליצירה] כשזה לרוות צמאון זה טוב, אך כזה לברוח זה חבל (-: (הייתי חייבת להכניס את דעתי האישית) משפט אחד חזק שמשאיר אחריו שובל מחשבה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר. יפה. יכול להיות שגזרת זאת משיר שהחלטת לנטוש? ביטוי מרשים בהחלט. כתיבה טובה. --- רק עוד קצת, עוד מעט, עוד שנה או שנתיים - תספיקי להשלים את הש"ס פעמיים. --- כמיהה טהורה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים. אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה שווה כשמפרשים? בהתחלה הדובר הלירי היה אמור להיות הבחור, אך זה נותר פתוח להרגשת הקוראים. יש כאן שימוש הפוך בסיפור רבי עקיבא ורחל- רחל שולחת אותו ללמוד תורה מרצונה, וכאן יש רצון של לימוד תורה כבריחה, רצון ללמוד במקום לעשות. (זאת לא רק ביקורת.) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תפחדי מפנים חדשות, לפעמים יש בהן הרבה ברכה. המוכר והישן נראה אולי יותר בטוח והחדש מאיים, אבל החדש גם יכול לקדם אותך הלאה. סליחה אם הדברים לא במקום או לא שייכים. פנחס [ליצירה]
- [ליצירה] חזק חורט, ומוכר... רב-משמעי, שנשא אותי למווזות רגש שונים... אחד מהם, התבגרות [ליצירה]
- [ליצירה] מה ללמוד תורה? באולפנא למדתי מספיק, פעם אחרונה שפתחתי ספר הייתה לפני ארבע שנים בערך... [ליצירה]
- [ליצירה] ~~~ אוהבת מאוד... בעיקר את התיאורים- "רוחצת שבבים של זהב שרופים מקצוות שערותיה" יופי~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי יש- דוקומנט 6 מה שלומך, הודיה? כך שאלתי את אחותי שעמדה מאחורי. אנא, הביאי כסא ושבי, למה תעמדי? למה? "כי בא לי", קטלה אותי אחותי האהובה עליי ביותר. ולא, זה לא שהיא רוצחת, אלא מהכוונה של הלבין פני חברו ברבים, כאילו שפך דמים? יו נועו? "לא עשיתי לך כלום!" נזדעקה אחותי. "מה עשיתי לך? אה? אה? אה? אז ככה יפה? אה? איפה הצדק, איפה?" טוב, זה לא מה שהיא אמרה, זה סתם מוחי שמחפש אקשנים, ואצבעותי שרצות על פני המקלדת בחוסר שליטה. "באיטיות!" צווחה אחותי כדי להרוס לי את הסיפור. לא ילך לך, אחותי יקרה. זה הסיפור שלי, ושלי בלבד "לא נכון!" כן נכון! "לא!" כן! "אמא, תגידי לה, היא כותבת אותי!!!!!!!!!!!" "מה קרה? אילה, מה את עושה לה? אני לא מרשה להגיז לי אותה" "תגידי לה שתכבה את המחשב" "שתכבי את המחשב אבל עכשיו!" אבל אמא, אני באמצע לכתוב סיפור על אחותי יקרה. "מה קרה?" (כך אמי) נשברה הקערה?..." הלשינה אחותי בלי לדעת מה היא עושה. זה לא אני! לא הייתי בסביבה בכלל! "קרציה אחת..." מלמלה אחותי והלכה בשרוך רגליים. "אל תלכי ככה, איך תמצאי לך שידוך?" עזבה אותי אמי בהתבדחות. "לך אני מרשה להמשיך לכתוב, את ממילא לא תמצאי זיווגך בקרוב." מחיתי את דמעותיי מעל פני. בחור יקר- האם תרצה את אחותי במתנה? <אבל היא עוד קטנה!!!!!!!> סיימה לי אחותי את סיפורי, הסיפור שלה. <"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!!!!!!!"> [ליצירה]
- [ליצירה] מי קורא לילד שלו אמוש?... מצחיק... [ליצירה]
- [ליצירה] ... חיוך מעוקם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מלודי יקירה שנזכה לרקוד עם השירה שלנו [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה!!! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מתאים מאוד להלחנה, כיון שלשיר יש ניגון משלו... וקצב של סירות בים ורשרוש מלמלות של פיות טוב(ע)ות... תודה, עומרי. [ליצירה]
- [ליצירה] קיצונית... לא רק בגלל מאיר פרידמן מתרבה שנאת החינם בעולם. גם בגלל אנשים שיודעים לשנוא, כמוך. שיודעים להתנקם, שיודעים לקלל, ולהרוס אופי של בנאדם בגלל קשרים לא מוצלחים שהיו לו עם החברה שלך. איך נשארו לך עוד חברות? אשאל את אפרת. ב. זה לא "שירה!" (תשאלי את אפרת) [ליצירה]
- [ליצירה] קולי מחפש את רעיו... יופי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תותית! ... רחמיי... [ליצירה]
תגובות