עלמה
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו........ [ליצירה]
- [ליצירה] סקיצה נהדרת, טרום ציור מקסים. אשמח לציור עצמו בתקווה בקרוב. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, מקסים. החספוס והמהירות של הקו שהצליחה לתפוס את התנוחה, את האור. מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! אני איתה. ^ מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . יופי של ציור! [ליצירה]
- [ליצירה] איילה- יפיפה! זה מזכיר לי את ה " מרי פופינס" שבי, עם האצילות והקסם, מוצא חן בעיני... [ליצירה]
- [ליצירה] אי-יה! כמה מסרים סותרים בשפת גוף אחד?! אינני מוכן להתחייב לניחוש באשר להבעה ששכנה על הפנים ברגע הרישום. פשוט נפלא. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] !!!! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך, שר שלום, איזה כיף לקרוא, תרגום מאוד יפה וטוב. שכויעח! [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד מאד! ציורים יפים... [ליצירה]
- [ליצירה] הנשמה.... תרתי משמע. אהבתי, כתוב טוב ונוגע, עד שכל התמונות של האנשים שכוסו בסדינים צצות... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. יופי. לכל מתג יש תכלית!!! אין אף אדם מבוזבז, ואת זה אלי לא ידע. [ליצירה]
- [ליצירה] אייי, הלב.... [ליצירה]
- [ליצירה] הי! , אלירז, היצירה לא רק צריכה להביע, היא צריכה גם להיות יצירה. עודבר לסיום- תראי, סוסה, איך העליתי לך את מספר התגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] מי קורא לילד שלו אמוש?... מצחיק... [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! החידלון היה אוכל מחלודתנו, מחדל חדלונות- גרעונותיו, בימי חלדנו, מה חדל, חדל לעצמו, חדל, חדל, וחרדל. (ויש"ש מוסיף- "אין לי רגע דל, או חרדל או דג סנדל...") [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב בעיקר למי ששוחה בעולמה של תורה. ממש התחברתי לדמות הרייזל (נדמה לי שכשאהיה גדולה גם אעשה זאת, לפעמים.) הביקורת היא ממש אמיתית, ובאמת- כשעם ישראל לא מחובר לארצו, אין לו מהיכן לינוק את הכוח, את היצירה. צריך שאנשים ידעו את זה, ובעיקר רבנים. [ליצירה]
תגובות