פרופיל אשה בחדר המחשבים
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחלה. אני ממש לא מבין את תאיר ארץ [עם כל הכבוד (; ] אבל מה עם הגב הטיפוסי שיגרום לכל כך הרבה כאב לעת זקנה? והכתפיים שבגובה המתניים? ועוד כמה זמן היא בכלל תחזיק מעמד בלי משקפיים? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! עשוי טוב, ומביע! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת קשה לי להגדיר את הרישום הזה מצוין מכמה סיבות: א.שם של יצירה חייב להצדיק את עצמו, הוא חלק אינטגראלי של העבודה, וכמו שכל קו צריך להיות מחושב ובעל כוונה, כך גם השם. אניבעד פשטות בשמות של יצירות. לעניות דעתי, אפילו "אשה", נראה לי הולם יותר. ב.הפרופורציות צריכות מעט יותר דיוק, אני מציעה לך להניח באויר סרגל אנכי ולבדוק את המרחק בין קצה האף למצח. אני מניחה שהמרחק קטן בהרבה. ג. אזור הצוואר מעט שטוח, אולי ניתן לטפל בזה ע"י מצללות מתאימות. בהצלחה רבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מצויין [אמרה והעיפה מבט אל המראה. אין לי זמן ואני שורצת פה...] [ליצירה]
- [ליצירה] תאיר תודה על הביקורת, לא מקבלת... כיוון ש: א. השם די פשוט, ומצד שני הוא מסביר למה התנוחה של הבחורה היא כזו, (כי היא בחדר מחשבים) חוץ מזה שאם אקרא לה "אשה" סתם, לא ידעו איזו אישה היא. ב. נראה לי שהפרופורציות די נכונות. אני לא יכולה לבדוק כיוון שאין לפני את המודל... ג. אזור הצוואר שטוח ולא מטופל, כמו גם האוזן, כיוון שהם לא המרכז בתמונה, וכך הצופים נכנסים ישר למרכז: משולש המצח- עין- אף ד. כי רועי גולן אמר מצוין. ותסמכי עליו... הרישום בוצע ללא ידיעת הבחורה, ובעצם גם פורסם ללא הסכמתה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] תאיר, אני חולק מכל וכל. א. השם הפשוט והאינפורמטיבי מקובל עלי ולמיטב ידיעתי זה די נפוץ אצל אומנים (איש אוכל פיצה למשל). אמנם גם אני אוהב שמות חידתיים יותר אבל זה תלוי איך רוצים להביע את הרעיון. לפעמים דוקא השם הפשוט ללא יומרות נותן לציור להביע את שלו ללא קביים ואילו שם מחוכם יותר מעביר את המשקל האומנותי מהחלק החזותי לחלק הסמנטי. (דוגמא: ציור של כובע עם הכותרת - אשה. אם הכובע היה משדר נשיות בפני עצמו, לא היה צורך בשם ולכן יש כאן או הודאה באי הצלחתו של הציור בפני עצמו, או העברת המסר בעזרת השם יותר מאשר בעזרת הציור שיכל באותה מידה להיות צילום). עד כאן זה רק הסבר אפשרי באשר לסיבה ששמות פשוטים גם ליצירות גדולות נפוצים, למרות שגם אני אוהב לבחור שמות מתוחכמים. אבל, לקרוא לציור של אילה אשה, היה לדעתי טעות ממש. אין בציור לדעתי שום נסיון להביע נשיות וברור שהנקודה המשמעותית היא הבעת הפנים שמשדרת ריכוז במשהו שנמצא ממול, ומבחינה זו זה היה גם יכול להיות גבר. ב. הערתך בעניין הפרופורציות תמוהה מאוד. את מכירה את האשה שבציור? איך את יכולה לטעון על סמך ציור בלבד שהוא לא תואם את המציאות? אני מכיר הרבה אנשים שהפרופורציות שלהם מאוד מוזרות אבל ככה הם נולדו. בעיני הציור אמין מאוד ויתכן מאוד שככה באמת נראית האשה הזו (למרות שזה לא משנה) ג. אזור הצוואר הוא לא היחיד ששטוח כאן ויש הזנחה, מכוונת לדעתי, של איזורים נוספים (אוזניים, שיער, כובע ועוד) ובכלל, הציור לא יורד לפרטים ולא נותן תחושה של משהו גמור ויכולות להיות לכך המון סיבות ובעיקר זה עניין של סגנון אני חושב, אבל העיקר לדעתי הוא שאת מה שהיה חשוב לציירת להביע היא הביעה. בקיצור הציור מצויין לדעתי כי הוא תופס את הרגע באופן נכון מאוד וזו לטעמי הנקודה הכי חשובה. כל השאר הם פרטים שניתן לשפר או להזניח, תלוי מה רוצים. אני נתקל בזה הרבה כשאני מצייר פנים, יש איזושהיא איכות שקשה לבטא במילים בכל פרצוף, לפעמים אתה תופס אותה ולפעמים לא. אם תפסת אותה אתה יכול לשחק ולשנות הרבה פרטים בציור ועדיין האיש יהיה דומה מאוד לעצמו ואם לא תפסת, לא יעזור שום דיוק ותוספת קוסמטית. נדמה לי שזו התגובה הארוכה ביותר שכתבתי מעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח מצויין כיווץ השפתיים והריכוז, התנוחה, הזווית והמיקוד [ליצירה]
- [ליצירה] אלתר-אגו להעצמת האגו. והפרסום. מוטב זריחה על פני שקיעה, ובסתיו- שתיהן נוגות. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו מרשים! איזו שפה! איזה עושר... :) חייכי ואמצי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מרשים. השימוש בצבעים, המבט והמבע של התמונה. רוך, עדינות, נשיות. (למה זה קטוע בצד?) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] (...אני תנין) --- מצויין, זוהי גם דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מרצה מהמיכ' שכנה וחברה יקרה. יהי זכרה ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] חזרי בחזרה, חברה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיישלח! הלוואי! שלא תתבייש, שתגיד לו את זה! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת גלוי מדי, קצת סמוי אמיתי ואצילי [ליצירה]
- [ליצירה] ואותו עם פרימיטיבי בן ישמעאל הוא יחף במדבר ותמורת דם הוא ירצח יהודים וכבוד אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי; עם, שצורת מטבע לא יִדע. אך החרב היא פת ערבית לו. זוהי חבורת נבערים וחלולי מֹח, שמעצמה לא איכפת לה. עיניהם, מביטות בקנאות לעבר המשיח; אותו אחד ששמו מוחמד ואל אותן שבעים בתולות, שיקבלו לו אך--- בעוורון חושים מלא, במולֶך בוטחים. המלחמה ואופוריית גדלות מדומה בם אוחזת; חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים. אַין דבר כזה פלסטינים! ועכשיו תור הרוסים? אין עוד עם יותר חכם... וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט. חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש. [ליצירה]
תגובות